אני לא שתיינית גדולה. כוסית מפעם לפעם, בייחוד באירועים
חגיגיים. אבל כאשר היינו יוצאים, קבוצה של סוכני נסיעות לסיור
לימודי בחו"ל - נהגנו לקנות בדיוטי-פרי כמות מכובדת ביותר של
בקבוקי משקאות מכל סוג ומין. כי העיקר שיהיה שמח ושיהיה מצב
רוח.

תמיד היה לי ברור שעליי להפגין שאני כביכול שתיינית רצינית
מפני שאם לא אעשה זאת יתחילו ללחוץ עליי: 'תשתי, מדוע אינך
שותה?', ויתייחסו אליי כאל ילדה וקצת מחוץ לחבורה. לעומת זאת,
אם יהיה ברור לקבוצה שאני שתיינית אמיתית - יניחו לי, ואיש לא
ישים לב אם אני באמת שותה או לא.

יצאנו קבוצת סוכנים לסיור לימודי בפורטוגל. הטיסה לליסבון די
ארוכה וגם היתה תחנה בדרך. במטוס הוגשה לנו ארוחת צהריים ובמגש
היה בקבוק יין קטן. נציג אל-על שהתלווה לטיול עבר בין הנוסעים
לוודא שהכל בסדר. כאשר הגיע למושבים של חברתי איתי ושלי -
הצבעתי על בקבוק היין (שעוד לא פתחתי אפילו) ושאלתי:
"אתם רציניים? הבקבוקון הקטן הזה אמור להספיק לי?"

בינתיים גמרנו את הארוחה. הדיילות פינו את המגשים ומייד כל
השולחנון הקטן שלי התמלא בבקבוקי יין. ספרתי - היו שם 32
בקבוקים. אמרתי:
"נהדר, עכשיו אפשר לשתות."
למזלי השמועה עברה בין חברי הקבוצה, ש"השמח" הוא על ידי ועל יד
איתי. כולם התכנסו לידנו - סיפרנו בדיחות וסיפורים, והתחילו
לעזור לנו בשתייה.

עד שהגענו לליסבון נשארו לי 2 בקבוקים חתומים ושם של "האמא של
השתיינים". כלומר קבלות על חיסול 30 בקבוקי יין שמהם לגמתי
לגימות אחדות.

נוחתים.
"מה נעשה עם שני הבקבוקים?", שואלת איתי.
"בואי נקח אותם ונחליט מאוחר יותר מה נעשה בהם. להשליך תמיד
אפשר." עניתי.

הגענו לחדרנו במלון. דבר ראשון - מקלחת. מוציאות כל אחת את כלי
הרחצה מהמזוודה ואיתי מגלה  שקרה אסון קטן - מכסה שפופרת
החפיפון נשבר והחפיפון נוזל. הצעתי לה לשפוך לכיור את תכולת
אחד מבקבוקי היין, לשטוף את הבקבוק ולמלא בחפיפון. ואכן זה היה
הפתרון.

מקלחת. אפור(זו היתה הפעם הראשונה בחיי שראיתי מישהי יושבת
בתוך הכיור כאשר היא מתאפרת - כדי להיות יותר קרובה לראי
ולאור). ידעתי מראש שתהיינה לי הפתעות מאיתי. הכרתי אותה
בהשתלמויות שחברות התעופה וסיטונאי התירות ערכו לסוכנים. איתי
אשה קטנה, עליזה ונמרצת, בעלת מחשבה מקורית וחוש הומור. ואני
סבורה שהקשר בינינו נוצר בגלל חוש ההומור.

התלבשנו ויצאנו ללובי להפגש עם חברי הקבוצה - ללכת  לארוחת ערב
ולמופע של שירי פאדו.

לא עלה בדעתנו שזה מעשה אווילי מאוד להשאיר בחדר האמבטיה בקבוק
יין מלא בחפיפון.  אבל כאשר חזרנו לחדר, באה לקראתנו החדרנית.
היא ניסתה לאמר לנו דבר מה, אבל כל מה שהצליחה להוציא מפיה היו
שיהוקים ובועות סבון.

הנערה המסכנה רצתה בסך הכל לטעום יין ישראלי.