אתה חי על הקצה,
היא אמרה.
אני חי כמו שאני רוצה,
הוא ענה.
איחרת את הרכבת,
היא אמרה.
תמיד תהיה אחרת,
הוא ענה.
אתה צריך עכשיו לישון,
היא אמרה.
אני צריך עכשיו לנקום,
הוא ענה.
אתה על חבל דק הולך,
היא אמרה.
אני לוליין ותיק ממך,
הוא ענה.
אתה כלום בלעדיי,
היא אמרה.
אני אוהב בלי די,
הוא ענה.
בבוקר כבר לא היה לה למי לומר
וכבר לא היה לה מה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.