ארבל הכרמלי / זיכרונות מהשקיעה |
מזכירים לי ימים בחוף
כשהיינו צועדים ומותירים עקבות,
נושמים מליחות ומביטים בשקיעות,
אוחזים יד ביד,
פוסעים צד בצד.
הגלים מתקרבים
ורגלינו מלחכות;
ואפילו מנסים
עקבותינו להסתיר.
הרבה אפשר לעשות על החוף
אך אתך היה ניתן לחשוב
רק על להסיר הביקיני ממך,
לתת לארגמן השקיעה לעטוף גופך
ולדמות כי מעשה האהבה
הוא עם השמש הנעלמה.
12/09/02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|