New Stage - Go To Main Page

חן שזר
/
בצלם

את שפעם היית הכול, עכשיו את שוכבת לבד, מבטך בוהה בחלון.
אינך רואה אותי, לא את נכדייך, לא את האור הנכון.
אני יודעת מה היית לפני שמחלה בך פגעה,
אישה נאה  ופיקחית. אימא, סבתא - חברה.

עכשיו את שוכבת , אינך משירה מבט.
על מה את חושבת שאת כל כך לבד,
האם את קולטת? האם את מבינה?

בשבילך ובשבילי ,
אני מקווה שהכול מכסה שכחה.
ואינך מסוגל להבין עד אנה התדרדרת,
ואינך חשה כלום.
לא הרוע,
לא עלבון,
לא בושה.

אני חסרת אונים, רואה אותך בעלבונך
וכל שאני יכולה הוא לברך ולקלל.
לברכך שתמותי מהר ותפסיקי לסבול
ולקלל  האלוהים שכך לך פסק,
ורק לקוות
שכסופי  יקרב,
אדע למצוא דרכים להתחמק
מגורלך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/6/01 7:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן שזר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה