[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה יובל
/
מה כל הסיפור?!

היא הלכה לכיוון השוק. יום שישי היום, לא יזיק לעשות קצת
קניות. כשהתחילה להתקרב לאחת הבאסטות שמכרו גויבות מצוינות
(ככה אמרו...), באו אליה שני גברברים חסונים, אחד שם לה יד על
הפה, אחד משך אותה ביד. "שתקי" הם אמרו בתוקף,"פשוט תחכי
ותשתקי". היא חיכתה. היא שתקה. אף-אחד לא שם לב. הרי זה יום
שישי. יום קניות עמוס כזה. כולם ממהרים, גם היא מיהרה. וכל זמן
שהם לקחו אותה היא רק חשבה האם הריח החמוץ של הזיעה בא מהם או
ממנה. היא הרי לא מחבבת מקלחות במיוחד... טראומת ילדות, לא
לעכשיו.
כעבור 10 דקות בערך של הרחת ריח חמוץ שלא יצא לה להריח כבר
הרבה זמן היא הגיעה למין מרתף כזה, כמו מקלט שהיה לה ולחברות
שלה כשהייתה נערה. עכשיו המקלט נראה אחרת, בכלל לא הייתה בטוחה
שזה אותו מקלט.
שני הגברים ישבו מולה, אחד שעיר כזה, וממש מזיע, נראה כמו אחד
כזה שלא יצא ממנו הרבה. והשני... דווקא גבר נאה, סביבות ה-30
ככה..
"אפשר לדעת למה אני פה?!" שאלה בתום לב. הם הסתכלו אחד על השני
וחייכו. התקרבו אליה, האחד-השעיר נקרא לו, לקח את שתי ידיה
וליפף אותן מאחוריה גבה. השני- הנאה נקרא לו, לקח את שתי
רגליה, פיסק אותן ועמד ביניהן. "כן..?" היא לא הבינה. "תקשיבי
לנו טוב טוב, תעשי את מה שאנחנו אומרים לך ולא נפגע בך, הבנת?"
ואחרי כמה שניות השעיר הוסיף "כלבה!" סתם כדי לנסות לשעשע את
חברו הנאה. הוא לא שועשע במיוחד, היא תיארה לעצמה... "כן..?"
חזרה שנית. "או.קיי, עכשיו...קחי שתי אצבעות, את הראשונות, של
יד ימין שלך ותראי לנו אותן". "זונה!" השעיר הוסיף שוב הערה לא
משעשעת. היא לקחה את שתי אצבעותיה הראשונות של יד ימין שלה
הרימה אותן באוויר. "ועכשיו מה...סלסה?!" שאלה וצחקה, כאילו
השניים שמולה הם מלאכים, ושחייה לא תלויים בהם בכלל...
"תשתקי!" הפעם השעיר לא ניסה לשעשע אף אחד. "קחי את שתי
האצבעות שלך ותידחפי אותן לכוס שלך, ותנסי שזה ייראה סקסי,
טוב?" הפעם הוא כבר לא נראה לה כל כך נאה... "אתם מבקשים ממני
לאונן?", "אז מה חשבת, לרקוד סלסה?!?" השעיר נשמע לה תוקפני
מפעם לפעם, אפשר להגיד שעכשיו היא התחילה לפחד.
היא חשבה, מה סך הכל כל הסיפור?! כולה לאונן מול שני גברים
מזיעים ומריחים מצחנה נוראית בתוך מקלט נעוריה, שבו חוותה
כמובן  את הזיון הראשון שלה, והשני, והשלישי...ורבים אחריו...
"תאונני! אין לנו את כל היום!" היא התחילה לפתוח את רוכסן
מכנסיה השחורים המרופטים, שאגב קנתה באותו השוק, ממש מול
הבאסטה עם הגויבות המצויינות. "אני לא יכולה!", "מה זאת אומרת
לא יכולה?! אני בטוח שכבר עשית את זה לפני, פשוט תחשבי שאנחנו
לא פה". עכשיו הנאה כבר ממש הזיע, והדיבור שלו נעשה קצוב
ואיטי, כמו מין מכונה כזאת... כן! מכונת הנשמה, באותו הקצב
בדיוק. השעיר סימן לנאה משהו עם העיניים, הם החליפו מקומות
במהרה, והשעיר התחיל להוריד את מכנסיה, ללא כל התנגדות מצידה.
היא הייתה עסוקה בלבהות בפניו של הנאה שרכן מעליה ובחן את
שדיה. לא ציצים גדולים מדי. אבל עגולים כאלה, כבר מזמן לא ראה.
כשנשארה רק עם תחתוני הרוג'ר רביט שלה, כבר שמה לב למשהו חשוד.
לא ידעה מה בדיוק.
"יאללה, קחי את שתי האצבעות שלך, דחפי אותן לכוס, ותתחילי
לאונן, מה כל הסיפור?!" עיצבן אותה כשהשעיר נתן פקודות. היא
העדיפה את הנאה, כמובן.
היא קירבה את שתי האצבעות שלה לתחתונים, מתחת לתחתונים, לפתח
הכוס, הנרתיק שלה היה רטוב מתמיד וכנראה גם מסריח. היא עצמה
עיניים. אצבע אחת כבר הייתה חצי בפנים, השנייה פשוט סרבה
להיכנס, כאילו פעלה מעצמה. היא פתחה עיניים. "אני אמורה גם
לעשות קולות?" השעיר הסתכל עליה במבט קשה. הנאה צחק... צחוק
נעים כזה, שתמיד נחמד לשמוע. "תשמעי, זה יכול להפוך למעניין
יותר, רק בתנאי שלא תזייפי", המכונת הנשמה הגבירה את הקצב
שלה... והוא נראה לה עכשיו, בדיוק, עם החצי חיוך על הפנים, נאה
מתמיד. היא התחילה להנאח, דמיינה את נועם, הזיון החמישי שלה.
דמיינה אותו מעליה, מנשק, מלטף, וכמו שהוא תמיד נהג לעשות,
לדחוף את הבוהן שלו לכוס שלה. זה היה נעים לה, רק כשהוא גזר
ציפורניים, כי פעם אחת הוא עשה לה מזה פצע, והיה זיהום וכל
הג'יפה...
שתי האצבעות כבר היו בפנים, עמוק אפשר להגיד, מדגדגות את נקודת
הג'י שלה, ממש 3 וחצי סנטימטרים אחרי הפתח.
היא גמרה. כשהפסיקה להאנח, להזיע ולאונן, היא  פתחה את שתי
עינייה וראתה את שני הגברברים עומדים מולה, מזיעים כתמיד,
בוהים בה בתימהון. "וואו" השעיר פלט, ממש כמו ילד מפגר בכיתה
ב'. הנאה מירפק אותו לשניה והשאיר את המרפק שלו צמוד ליד
השעירה של השני. היא בינתיים ניגבה את המיצי כוס שלה בכורסא
המכוערת שהייתה לידה. כתם לבן על הכורסא, היא חשבה, אולי זה מה
שיעשה אותה למיוחדת. שני הגברברים ניגבו את עצמם, עזרו לה
להתלבש, וניסו להרגע מהמחזה המדהים שכרגע צפו בו.
העלו אותה למעלה במדרגות המקלט. כשהגיעו למעלה, לרחוב, נישקו
אותה במצח, חייכו אליה, נתנו לה 2 וחצי שקל לברד קר, והלכו.
היא נשארה במקום כמה שניות, אח"כ התחילה ללכת שוב לכיוון השוק.
ב-2 וחצי שקל שנתנו לה, היא קנתה 2 גויבות מצוינות ובננה רקובה
מהבאסטה ליד.
                                                           
זיינה אותם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש אי שם
מישהו יורק עליך
מישהו עליך כלל
לא שם
יש אי שם

יש אי שם
מישהו משתין
עלייך
מישהו ירצח אותך
מחר
יש אי שם

אז אל תישן
הלילה
שונאים אותך
נורא
תנעל טוב את
הדלת
וסגור את
המנורה




זוזו לסטרי,
דוקטורנט
לפילולוגיה ואנס
סדרתי בזמנו
הפנוי


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/6/01 13:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה יובל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה