ברכבת לילה לרומא,
מכחילה לי מקור.
חולמת חלומות רטובים,
על שכני הזקן לתא.
חולמת על מגע.
מסובבת שוב ושוב את מתג החימום,
אך ללא הועיל.
ומביטה בו בשנתו השלווה,
כמעט ושולחת יד באפילה.
אך האונה הימנית שלי עדיין בפעולה,
לא קפאה כליל.
רוטטת לה באזהרה
ז-ר!
אך אני לא שוהה
רוצה רק להתכרבל.
לי אכפת כי בנאפולי,  ממתינה לו אישה?
לי ברומא, לא מחכה אף אחד.
אולי הגשם...