אני עומד ומלפני הרבה אנשים, לא יודע בדיוק כמה אני לא טוב
בהערכת כמות ומאחורי הרבה אנשים מחכים בתור.
"אני לא רואה שיש לזה סוף" אמר הבנאדם מאחורי. אני שתקתי, אני
לא מדבר הרבה בדרך כלל זה לא החלק החזק שלי. עבר הרבה זמן
ראיתי את הכניסה, זה היה שער גדול עם שומר, מעליו היה שלט
שכתוב עליו 'החיים'. אמרתי לעצמי זה יכול להיות נחמד, לחיות
מחדש, אולי הפעם החיים יהיו יותר טובים. הגיע תורי השומר שואל
אותי אם יש לי סיגריה אמרתי לו שהפסקתי לעשן. הוא חייך אליי
בחיוך מוזר קצת ואמר לי להיכנס.
זה היה מוזר קצת, כי זה לא היה מה שציפיתי זה היה נראה כמו
תחנת רכבת תחתית מסרט אמריקאי ישן. הרבה מאד אנשים הולכים
למקומות שונים. השלטים אמרו כל מיני דברים 'הצלחה', 'אושר',
'אהבה', 'בריאות'. שאלתי את איש הביטחון "סליחה אתה יודע איפה
יש אהבה". "תנסה בסוף מצד שמאל" השיב לי. רצתי מהר לכיוון כדי
שיישאר לי מקום, רצתי ונתקלתי במישהי הפלתי לה את הדברים אך לא
שמתי לב לזה. היא הייתה כל כך יפה הבטתי בה בעיניים החומות
והגדולות, לא הוצאתי מילה. "סליחה" היא אמרה, אבל אני שתקתי.
לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה. "אתה בסדר?" התעוררתי "כן כן
אני אעזור לך להרים את זה". רצתי מהר לכיוון האהבה ולא הפסקתי
לחשוב על עליה, היא נתנה הרגשה אחרת, הרגשה שלא הרגשתי בחיים.
הגעתי ובדיוק נסגרה הדלת. הבנאדם שהכניס את כולם אמר לי "זמנך
עבר. נסה בגלגול הבא."
הייתי גמור, לא ידעתי לאן ללכת. ישבתי בבר הזמנתי לי בירה
וחשבתי שאם לא הייתי נתקל בה הייתי מוצא אהבה אבל אם לא הייתי
נתקל בה לא הייתי חושב עליה. הלכתי למכונת סיגריות בפינה
וקניתי קופסא. ישבתי שוב ליד הבר. והתעוררתי.