אנשים,
יש לי שאלה אחת לשאול אתכם: למה?
זאת לא שאלה מסובכת, שעוסקת בפילוסופיות שונות על העולם, לא
שאלה אישית מדי או חטטנית, לא מכשילה, פשוטה כמשמעה-למה?
לא- מי? מתי? איפה? איך? דהיינו-שאלות שיכולות להתפרש כחדירת
יתר לפרטיות,
רק-למה?
הרי יש כל כך הרבה חוטאים בעולמנו, בני-אדם צבועים,
אינטרסנטים, תחמנים, נבזיים, אכזריים, קרים ומחוסרי רגישות, אז
למה דווקא אלו הצדיקים וטובי-הלב הם שמתאכזר אליהם גורלם בסופו
של דבר?
יכול להיות שאת השאלה הזאת עלי להפנות לאלוהים, לא אליכם, אך
מה לעשות שאיני מאמינה בו עוד, לא אחרי שאני עדה לאי-צדק שכזה
בעולם, הרי אם היה קיים האלוהים-לא היה נגרם עוול לאנשים
תמימים וצדיקים.
ובכל זאת אשאל, ולו בכדי שמצפוני לא ייסרני על כי לא ניסיתי את
כל הדרכים האפשריות לישועה: "אלוהי ישראל, הגדול מכולם, אל
רחום וחנון שכמותך", "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"- משפט שנערך
עליו דיון  בכתה בעת פירוש ספר איוב בשיעור תנ"ך, המשימה: מצא
את השגוי.
לא נראה לך פה משהו מעוות? חסר הגיון?
לא?
כך הייתי סבורה שתענה, בשתיקה, אתה הרי מלך השתיקות. ואולי אתה
שותק כי אתה יודע שטעית, ולא תמיד אפשר לתקן טעויות, אבל אתה
הוא אלוהים! יהוה! אלוקים! השם! אז תתקן!!!
תן לי סיבה אחת שתצדיק את האמונה האדוקה של העם בך ואני מבטיחה
שאשתעבד לך עד כלות.
אין לך תירוץ מספק? מעריצה אחת פחות, הלכה עוד אוהדת שרופה,
חבל.  

ונחזור לשאלה שלי - למה? למה לעזאזל נגזר על סבא שלי לסבול?
אדם אדיב, חם, חייכן, אכפתי, ותרן, עדין, ושופע אהבה לעניק
לאחרים, אז מדוע לבי צריך להקרע בעוד אני רואה אותו מנסה
נואשות להאבק בסרטן שהולך וגומר לו את החיים, אוכל אותו
מבפנים.

ושלא תבינו לא נכון, יכולתי לכתוב פה עשרות סימני שאלה אחרי כל
"למה" כזה, אבל אני מסתפקת באחד בודד, כדי שתדעו שאין לי כל
כוונה לדבר בטון מאשים או כעוס, כי אין לי מושג למי להפנות את
הדברים, לכן אני פשוט שואלת אתכם בדרך רגועה, יציבה ונינוחה-
למה דברים רעים קורים לאנשים טובים? שיקום אחד מכם ויתן לי
תשובה הגיונית לענין.
אתם רואים, אף אחד לא מניד עפעף. זה אומר שכולכם מסכימים איתי
פה אחד וגם אתם-אין בפיכם תשובה הולמת לשאלה.

תמיד אומרים שעישון גורם לסרטן ריאות, סבא שלי לא עישן ולו פעם
אחת בחייו. אז למה זה מגיע לו? תמיד אומרים "כל כלב יבוא
יומו", האם שמעתם על משפט שאומר "כל צדיק יבוא יומו"? אני
בהחלט לא שמעתי, אז למה הוא צריך לבכות? לסבול כאב? למה אני
צריכה להביט בו ולראות אדם שכולו טוהר וטוב-לב אין-קץ הולך
ודועך לנגד עיני?

סבא שלי, יקירי, לבי תמיד עמך, אני אוהבת אותך.
תחזיק מעמד, בסוף... יהיה בסדר.