שחף סיגל / ילדת המדבר |
אולי עודך צחה בינתיים
הרי את הילולת ליל האתמול
אני רואה בעינייך.
לא רווה צמאונך
לוחשות לי שפתייך.
כיסית את גופך, באבק מעטפת זהב
יצרי בך ייגעו, יגעו ויכאב
כי עצמת את עינייך
כנגד סופות חול החיים
גרגרי העפר החודרים
משכרים והורסים
ביקשתי להשקותך ממי- מעיינותיי
לגימה לגימה תשתי את חיי
ואני בתום שכרון- חושים
אגע בלב מדברך
אחדור לתוכך
וגרונך לא ישרוף
בעדך
רק אם אוהב את כולך
את כולך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|