לזכר עודד קורנפיין ז"ל
שנהרג במחנה הפליטים ג'נין
במבצע "חומת מגן".

רוץ מהר בסמטה, חפה לכל הכיוונים
כנס לפתח הראשון מימין, זהירות יורים
איפתח אל באב, בום בום בום, חור נפער בקיר
סרוק את הקומה, תפוס את החלון, תן למלוכלך צרור מהיר.

שומע את "שירי ארץ ישראל היפה"
ברדיו ישן ברמאללה הכבושה
הדירה- מרפאה, ממש כמו המחלקה של אמא
הכל מוכר והדמיון מטיל בי אימה.

בקומה מעל מצאו אנשים, נותן לזקן לשתות
שומר עליהם בזמן שהחבר שבעוד שבוע ייהרג ממשיך על הבניין ממול
לירות
בודקים בקשר את תעודות הזהות, פוקדים לשחרר את כולם בלי כל
חשש
אחרי שעה מתברר שהבן של הזקן היה מבוקש.

רעשים חשודים בחוץ, עיתונאים איטלקים מבקשים עזרה ביציאה
מזכירים מקומות מטיול לפני הצבא, האבסורד נורא
זאת שאהבה נפשי משאירה לי הודעה
כותב "אל תדאגי, הכל בסדר, תודה".

כעבור כמה ימים פושטים על מחנה פליטים
כוח רגלי, טנקים יורים, ובשמיים פצצות ומסוקים
והכוח נתקל בעיר הארורה
"הרדוף לכוחותיינו" - שומעים בקשר את הבשורה המרה.

ברדיו אומרים שמאשימים אותנו בטבח נורא
שיספרו את זה לחבר שאתמול נורה
בקשר מודיעים להתקפל, חושבים על ההורים בהלוויה
חוזרים לבסיס, עד הפעם הבאה.