את הדרו, את טביעת אצבעו
החתים על דף לבן וריק מתמיד
את ריח פרחיו - ורד ויסמין
הנשים אל תוך ריאה בתולית
הוא מביט מרחוק
ומפנה את גבו
עדין ורם
וכל יסודות הבריאה
באים עימו במגע
יש לו כתר
וממצולות דמי הצמא
פורצת כמיהה לזר הזה
כמו קסם
משייט כברבור בין דלתות האולם
הוא הטיל את עוגנו בנמל מסויים
אך אני לא אדע מה טיבו
וביום מיוחד הוא יבוא אלי
וליבי מקווה שיביא אולי
עם אהבתו
את ריחו
של אויר הים
שדרת אקליפטוס מראה
את החץ אל ליבו אולי היא מטעה
אין לדעת
זר של אביב מבלבל
נראה כאילו שהוא נובל
לא הפעם...
רשרוש של עלים נרמסים
זה צעד שלו, צעד שלי
תקוות מקבלות משמעות
אולי דמי עכשיו ישקוט -
ודמו בדמי בדמו.
את הדרו, את טביעת אצבעו
החתים על דף לבן וריק מתמיד
את ריח פרחיו - ורד ויסמין
הנשים אל תוך ריאה בתולית
ראשו על כתפי
כה אצילי
עדין ורם
1998 |
