יצא לכם פעם שהרגשתם שהיום אתם הולכים למות ובאמת באותו יום
מתתם? איזה יום אחד ביוני שנה שעברה הייתה לי הרגשה שהיום אני
הולך למות, לא יודע למה אבל זו הייתה תחושה חזקה ביותר, אז
הזמנתי את כל החבר'ה והייתה מסיבת פרידה כמו שרק החבר'ה יודעים
לעשות, מהסוג שלא תשכח בחיים. אז אחרי שכל החבר'ה הלכו ואני
נשארתי עם בירות ריקות, סלון הפוך ומטאטא ביד. פתאום אני מגלה
את ג'ני שנשארה בבית והיה לה רובה ביד, כ"כ שמחתי על זה
שהאינסטינקטים שלי לא איכזבו אותי גם הפעם שמרוב השמחה קפצתי
על ג'ני וחיבקתי אותה ונישקתי אותה ומבלי ששמנו לב היינו שנינו
במיטה, אז הסתכלתי בשעון וראיתי שנשארה דקה אחת לחצות, כ"כ
נבהלתי מזה שלא אספיק למות בזמן עד שהתחלנו להתלבש ממש מהר.

כמובן שבדקה אחת אין לך זמן לצאת החוצה למקום שומם ולמות כמו
שצריך, אבל מצד שני רק לא מזמן סיימתי לסדר ת'בית וחבל ללכלך
אותו.
ג'ני, איזה מזל שהיא כזאת חכמה, הציעה שנלך למרפסת ושם היא
תירה בי כי זה הרבה פחות מלכלך שם.

אז הלכנו למרפסת והזונה הקטנה לא וויתרה לי וירתה עליי מחסנית
שלמה, לקראת האמצע של המחסנית השנייה קמתי אליה וניגבתי ת'דם
מהפנים והתחלתי לצעוק עליה שתהרוג אותי הרבה פחות כואב ובאמת
ג'ני התחשבה בי ואת שאר הכדורים היא ירתה ביותר עדינות, כמה
טוב שנתתי לבחורה לעשות עבודה כזאת. היא ממש טיפלה בי בצורה
נהדרת עם היריות ממש התחשבה, לא כמו אלה שיורים והולכים,היא
ירתה ודאגה לנקות אותי אח"כ ולשאול מה שלומי,כמובן שנתתי לה
טיפ אחרי זה (כי אחרי הכל היא עשתה עבודה מדהימה) אבל לא נראה
לי שהיא השקיעה במוות שלי רק בגלל טיפ.

כשהגעתי למעלה איזה מלאך לא מגולח ועם מרלבורו ביד עמד
בכניסה,
הוא הציע לי סיגריה עד שאלוהים יתפנה ויחליט איפה לשבץ אותי,
שהבוס הגדול יחליט איפה לשבץ אותי וואו לזה אני קורא כבוד.
לאחר דיון קצר הוחלט שאני הולך לגן עדן לתקופת מבחן של
שבועיים,
כי פעם הייתי במועצת תלמידים ועזרנו לעניים. לא התנגדתי לגן
עדן ומיד הובילו אותי לשם, כשהגענו התחלתי לדפוק  על השער בשיא
הכוח עד שהשומר הממורמר החל למלמל לעצמו "עוד היפי מהסיקסטיז"
יופי, גם למעלה שומעים דילן.

נכנסתי לחדר שלי והתחלתי לפרוק את המזוודות (איזה חמודה ג'ני,
כ"כ אכפת לה ממני, היא ארזה לי מזוודות אם לא הייתי מכיר אותה
כ"כ טוב הייתי חושד שהיא מתה שאמות כבר). השותף שלי לחדר הגיע,
עשינו הכרות הוא היה איזה נזיר טיבטי מאלה ששותקים כל הזמן.
יופי לא אצטרך לעשות את שיחות "המה המצב" האלה.

אחרי ארוחת הערב התחלתי להתגעגע לחבר'ה והרמתי טלפון אליהם,
אבל לא דיברנו הרבה זמן כי דקה מגן עדן לישראל עולה יקר נורא
וגם האיכות לא משהו, אז התקשרתי ושאלתי מה חדש,התברר שהחבר'ה
כבר  התתגברו על המוות שלי וג'ני מצאה לה איזה סטודנט למנהל,
ולפי מה שהחבר'ה מספרים היא נורא מאושרת,אז חייכתי חיוך מזויף
ואיחלתי לה בהצלחה וירדתי לפאב להוריד כמה כוסיות עם החבר'ה
שם. ככה זה בחיים, אהובתך נמצאת בשדות זרים ואתה משתכר עם
אלוהים.