[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אפילו על הנייר אתה כבר לא אבא שלי...

מביטה עליה, הוא מניף אותה למעלה, מחזיק אותה חזק.
היא צוחקת מאושרת, לא יודעת כאב, עצב, אכזבה, חרדת נטישה.
רק אהבה.

מביטה עליה, מחייכת לעצמי ועצובה בפנים.
לא זוכרת אהבה, חיבוק או נשיקה.
דברים טובים, אולי היו.
דברים רעים זה כל מה שנשאר.

מדברת עם עצמי, מחפשת תירוצים ונזכרת בשיכור שראיתי לפני כמה
שנים, הוא קפא למוות, נמצא שרוע על הדשא ורק כמה ימים לפני
עבר ליד המכונית וביקש שקל.

זה קורה לי בתקופות, אני חושבת עליך.
אתה גורם לי לבכות, לכאוב, עולמי מתרסק עלי כל פעם מחדש ואין
דבר שאני יכולה לשנות.
אתה זוכר?
אותי...
אהבת פעם?
אותי...
כשהייתי קטנה הייתי מדמיינת אותך בא אלי לבוש חליפה, נראה
מהודר, נראה כמו אבא של מישהו...
לא שלי.
ואני הייתי אומרת לך ללכת, דוחפת אותך ממני ובלב מחפשת קרבה.
אתה היית בוכה...
כמו שאני בוכה.
עכשיו.

אומרים שזה בריא לבכות, להוציא הכל החוצה, אחרי זה מרגישים
הקלה.
אז למה אני מרגישה ריקה?

ניהלתי איתך הרבה דיאלוגים במשך השנים.
בראשי אמרתי לך הרבה דברים, אתה בכית, התחננת, ואני בשלי
מרחיקה אותך ממני.
תמימות.

קראתי בעיתון סיפור: בחור תובע את אביו על עוגמת נפש ומזונות.
האב עזב, בחור נשאר לבד, כסף.
אותך לא אוכל לתבוע.
וויתרת עלי, כל קשר שאי פעם היה בנינו, זרקת הכל לפח דרך
חתימה, פיסת נייר אחת.
אתה ואני, הקשר ביננו כבר לא קיים.
אפילו על הנייר אתה כבר לא אבא שלי.
אז למה אצלי הכל הפוך?
השנים עוברות ואני עדיין מחכה
לך.

מסתכלת במראה ורואה אותך.
מסתכלת אל תוכי ומרגישה אותך, את הכאב, הריקנות, הכעס.
היית אמור לאהוב ולהגן.
בחרת להתעלם.

לשכוח?
אי אפשר.
אני לא כמוך, לא יכולה לבטל רגשות ואנשים דרך פיסת נייר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חצי תימני,
פולני בסטארט אפ
וחברה שלי אני
מתחנן תחזרו לי
לחיים, עדיף דרך
הסלוגן אבל גם
אימיילים יתקבלו
בברכה!



באבא ציון מפרגן
מצטער ומתגעגע
לעשן, ריגושים,
סלוגנין משובחים
ולזוגתו ז"ל
שתחייה אמן כן
יהיה רצון!


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/10/03 22:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פאולינה ז'וקוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה