אנשים לא מבינים - שבשביל לעלות, חייבים לרדת. הם רוצים כל
הזמן לעלות יותר ויותר גבוה - יותר למעלה.
כמו במוזיקה - הקלאב טראנס - כל דקה בערך יש עליה, כל פעם, ואף
פעם לא יורד. תמיד מנסה לעלות לאיפה שהוא יותר ויותר גבוה.
כמו בחיים - כל הזמן מנסים לעלות, כל הזמן לשמוח, ליהנות,
להתבטל, לנוח, לנפוש, להתפנק. כל הזמן - יותר ויותר ועוד ועוד,
ולא מבינים שבשביל באמת ליהנות, חייבים גם לרדת - לעבוד,
"לסבול" (שזה משהו שאנחנו ממציאים עם הגישה שלנו), או פשוט סתם
להעביר תקופה מסוימת ללא ריגושים - כי אתה לא יכול לחיות את כל
החיים עם ריגושים מתמשכים. אתה חייב תקופות רגועות ע"מ
שהריגושים יהיו ריגושים אמיתיים. אחרת - אתה כל הזמן תחפש
לחיות בריגוש, וברגע שחווית ריגוש - אתה כבר מיצית אותו - ואז
אתה מחפש ריגוש יותר ויותר גבוה - ואתה בחיים לא תבוא על סיפוק
- בחיים לא תהנה - כל הזמן תרצה עוד.
זה מעלה שאלה צדדית: מה ההבדל בין סיפוק למיאוס - שאני אוכל
שוקולד, או מזיין או כל אקט סיפוקי אחר, אני עושה את זה, ובד"כ
בא לי עוד, אבל עד מתי? בדר"כ אני ארצה עוד ועוד ועוד (כלומר
להגיע ל"סיפוק") עד שהריגוש - הסקס השוקולד או כל דבר אחר
י-מ-א-ס עלי - ורק אז אני יפסיק - וכך אני בחיים לא אגיע
ל"סיפוק" - אלא למיאוס...
בכל מקרה: כמו במוזיקת הקלאב טראנס - אותו הדבר בדיוק - כך
שבחיים לא תגיע לסיפוק. זו מוזיקה שממצים מאוד מהיר כי היא כל
הזמן עולה - עד גבול מסוים - שמגיע מאוד מאוד מהר - ואין לך
לאן לעלות ממנו, אז פשוט ממצים אותה. אנשים יפסיקו לרקוד לה
וישתעממו - וירגישו שחסר להם, שהם צריכים עוד.
בגלל זה - במועדונים שמנגנים קלאב טראנס ושאר מינסטרים - בחיים
לא ישימו רק מוזיקה, ועיקר המסיבה לא תהיה המוזיקה - כי בחיים
לא תצליח ליהנות רק מהמוזיקה - כי יודעים שהיא לא מספקת
ו"נגמרת" מאוד מהר. לכן - מוסיפים כל מיני ריגושים חיצוניים
שיגרמו לך "ליהנות" - או לשאוף לסיפוק שבחיים לא תצליח להגיע
אליו -בין אם זה: א. המוזיקה - שתמיד תרצה עוד. ב. כוסיות -
שיהיה לך כל הזמן שאיפה למשהו - משהו שישאיר אותך שם - שיגרום
לך לרצות להישאר - כי אתה רוצה להשיג "מישהי" - זיון. וכך אתה
בטוח תישאר כי אתה מת לזיין ולספק את הדחף שהמוזיקה לא מצליחה
- ומשהו חומרי אחר. ג. אלכוהול - והרבה. ע"מ שתוכל ליהנות בלי
ליהנות באמת - לא להיות מודע לעצמך - ולמה שקורה סביבך - פשוט
"ליהנות בסרט של החברה" הזה שיצרו מולך, ולברוח מן המציאות -
ולבוא ל"סיפוק" - שוב חומרי, שוב מדומה - מהסוטול של האלכוהול
(או כל דבר אחר..).
לכן במועדונים אלו - הכל לא אמיתי, ובחיים לא תבוא על סיפוקך -
מכיוון שהכל מדומה, המוזיקה ממצה אותך מהיר, ומה שמחזיק אותך
זה בנות המין הנשי והאלכוהול - כך שגם למוזיקה עצמה אין שום
ערך...
לעומת זאת, יש מוזיקה שיורדת - ורק אחרי הרבה זמן עולה מוזיקה
שאתה זקוק לסבלנות בשביל לשמוע אותה - מכיוון שהיא לא כל הזמן
עולה, היא רוב הזמן למטה, אבל לאט לאט מטפסת לא למעלה - לא תוך
2 דקות - אלא במשך 2 שעות, ובחיים היא לא תיגע בשיא - רק תראה
לך אותו - כך שהיא לא תמצה אותו - והוא ישמור על ה"בתוליות"
שלו - הייחוד שלו. היא מתגרה בך, לאט, בסטייל, עם אופי. מוזיקה
עם תוכן, כמו שהחיים צריכים להיות (ולא עם מלא עליות אין
סופיות שבחיים לא יגיעו ל"למעלה") - ואחרי כל הזמן שחיכית לו,
והתגרית, לאט לאט, כמו בשר שישב בתנור על חום נמוך במשך 4 שעות
- אתה מתפוצץ. שהלמעלה בה - הוא בא כל כך חזק - ועוצמתי -
ומתמשך - ואיכותי, וכך כך אמיתי. ואתה - כולך ב"היי" - "היי"
אמיתי. שלא גומר אותך, לא ממצה אותך, לא גורם לך לרצות "עוד" -
אלה מספק אותך - כי הוא נבנה כל כך לאט, וכל כך הרבה זמן היית
למטה - שקצת עלית - וישר גמרת. כמו מישהי שתשחק איתך ותגרה
אותך במשך שעתיים - ושהיא רק תיגע לך בזין ישר תגמור. ותהיה
מסופק. אחושרמוטה. שלא כמו מישהי שישר באה, התפשטה - זיינת
אותה 3 דקות, שניכם גמרתם ואף אחד לא ממש נהנה..
ותמיד יש מקום לעוד - כי עלית רק קצת, היא רק נגעה לך בזין -
אפילו עוד לא התחלתם - אתה לא מתקרב לטופ - כי אתה לא צריך
אותו, וגם ככה יש לך לאן לשאוף.
ואותו דבר בחיים - ביום יום - שאתה חי בפרופיל נמוך, שאתה
עובד, ומסוגל לחיות את החרה, את השגרה, ולא בורח ממנו כל הזמן
- אלא שלם אתו, סבלני אליו - כמו אל המוזיקה, אז כל דבר הכי
קטן יעשה לך טוב ברמות אדירות - כל עליה הכי פשוטה וקטנה אתה
תהנה בטירוף, ותדע שתמיד יש עוד - ולא כמו שאם כל הזמן תחיי את
המקסימום - ב " " -תרגיש ריקנות. כי אין עוד..
ובמסיבות עם המוזיקה שבונה את עצמה - אתה לא צריך את כל
ה"תפאורה" - הגירויים החיצוניים מסביב - לא את התאורה, לא את
הכוסיות, הזיונים, לא את האלכוהול - זה רק אתה - והמוזיקה.
והעליות הקטנות, הפשוטות, והאדירות שבאות לאט - כך שתמיד תרצה
עוד ותמיד להנות. מכל דבר הכי קטן ופשוט.
ותחייך בחיים. כי אתה לא צריך כלום - אתה מסוגל להיות סובלני,
לחיות את ה"חרה" (במקום לברוח ממנו) - ולהנות מהדברים הפשוטים
והקטנים (במקום לחיות בחוסר סיפוק תמידי ולחפש עוד - לעלות לאן
שאין).
וכך - כך חיים חיים אמיתיים, שלמים ומאושרים.
LIKE LIFE - LIKE MUSIC |
