מודד זמנים  טראנס אטלאנטיים, קונה סט חדש של דרגות ויוצא אל
השוק החופשי.
הוא ינחת בקרוב.
נוכל כולנו להביא אותו אלינו לחממה, נשיר את השירים שכתבנו
בשבילו, נפטם אותו בג'אז ויין, נצייר ציורים מודרניים ונלטש את
כל הפינות.
הלילות יעברו מהר כמו מתקפה נאצית, נשב ונבהה במנדרינות
מופיעות, משנות את צבען מירוק לצהוב, מצהוב לכתום, ואז חזרה
לירוק-לבן מרקיב. מידי פעם נשלח איזה אחמד שיצרח בשביל כולנו
'אללאואכבאר'  ונוכל לחיות בשלווה, הרי באלימות ששורשיה אינם
מיניים לא נשיג שום דבר.
עבודות קבלנות בגרושים ודיאטת פחמימות צנועה הם כל מה שיחזיק
אותנו רעבים מספיק לדם חדש שנצא לרדוף שהזמן יתאים וכשהשמיים
ימטירו עלינו משהו שאיננו בוטנים אמריקאים או עוגיות זולות
בצורת לב. שמרנות משמעה ציות לפקודות שפירושן מוות שמונע מוות
שנוקם מוות ברשלנות או לחילופין מוות אחר שמונע מוות. חזון
הציונות הישנה הוא צייתנות שפרושה רצח, רצח שמשמעו טינופת על
רגליים שרואות את עצמן כיותר מידי צחורות ויפות מכדי להיגרב
בפשטות ע"י רצונו של מפקד.
ועוד אנו כמהים אליו, אל הכחול הצחור שלו, אל הפקמ"ציות  שהוא
זורה ברשתינו, אל הכמורה והבישופיות בה הוא מכתיר אותנו מידי
יום כדי להנחיל לעם אידיאלים של ציונות שמאלנית ואהבת הארץ,
הארץ כפי שרואים אותה אותם אנשים חסרי פרספקטיבה שמתחילים את
מהדורות החדשות שלהם בתוצאות משחקי קריקט, הארץ אותה קשרנו
באזיקים, רתחנו אל עמודי החשמל וחיזקנו בסיכת ביטחון אל הצד
הגלוי של השרוול. יש שלא יבינו. יש שיושבים נינוחים בתא הטייס
שלהם.
אך האזעקות שלנו רועמות, מזניקות אותנו אל תוך מיליארדים של
דולרים כי לקחנו על עצמנו כדי לנקום בתאוות מוות לחדילת המוות
למניעת מוות. מוות שעיניים יפות כמו שלו ושלנו לא יכולות יותר
לסבול, אך יכולות בנקל לסרב.



זה לא מרגיש קורקטי אבל אני אגיד בכל זאת: נכתב בעקבות מכתב
הסרבנות של הטייסים, ספטמבר 03'