רומי טומי / תמימות? |
בחושך ללוות אותה עד מפתן הדלת ונשיקה לשפתיה לתת
ידיה קטנות עטורות עדינות שלא נראתה
לו רק יכולתי לשניה לאחוז את ידה
רק לעטוף בעשרת אצבעותי את זוג עופריה הבודדים
רק ללטף בשפתי את פטמותיה הזוקרות
רק לנשק לה על כתפה בנשיכה קלה של דגדוג
רק להיות עימה כל ימי חייה
פנינת ליבי שלי
אדמת מבטחים מוצקה
פסל להאמין בו
בובת חרסינה
לו רק אוכל...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|