ושוב פעם מוצאת את עצמי לבד, זה קורה הרבה בזמן האחרון.
עוד סיגריה, אמרתי שאני אפסיק, אבל רק אמרתי
ובכלל זאת רק סיגריה להרגע, להפסיק להיות לחוצה, אפילו רק ל-10
דקות.
למה הוא לא מתקשר?, הוא אמר שיתקשר, אבל הוא רק אמר
ובכלל גם ככה השארתי רושם גרוע, מתי אלמד מטעויות? כנראה שאף
פעם.
אני מחכה לגשם כל כך!, החזאית אמרה שיירד היום גשם בטוח, אבל
היא רק אמרה.
ובכלל אם ירד גשם, אחרי דקה ארצה  לחזור לקיץ המתוק, פשוט כזאת
אני.
צלצול טלפון, ניצלתי? לא זאת רק אמא, שוב פעם היא רוצה שאבוא
לארוחת ערב,
נמאס לי שהיא מרחמת עליי, אני זאת שצריכה לרחם עליה,
בת 61 וחיה לבד, אין לה נכדים.
אני באמת מצטערת שעדיין לא מצאתי מישהו אמא, לך הרבה יותר קל
לנדנד בקשר לזה, נראה אותך במצב שלי.
שיט! שפכתי את הקפה יאו! זה תמיד קורה לי! אם רק הייתי יכולה
להפסיק להיות יידים שמאליות כל כך! שמישהו יהרוג אותי!

שירן שלטי בעצמך! שבי תירגעי,עוד סיגריה אבל אחרונה שיהיה
ברור.
"אוי נו! מה אתם רוצים עכשיו?אתם לא מוכנים לתת לי פרטיות אף
פעם?"
ירדה לי דמעה, ידעתי, הגיע הזמן.
האם הייתי מוכנה?
גם אם כן וגם אם לא זה לא משנה, אין לי ברירה.
"תנו לי דקה בבקשה רק דקה לסיים את הסיגריה היא האחרונה אתם
יודעים..."
הם הסתכלו עליי בפרצוף כל כך מוזר,הבנתי שסבלנות לא נשארה להם
כבר.
"טוב חב'רה אני מוכנה" ניסיתי לחייך חיוך מזויף, אפילו זה לא
הלך.
החזקנו יידים, שלושתם נראו אדישים, הכנפיים נפרסו ונפרדתי
לשלום מהעולם הזה.

הם אמרו שיהיה לי טוב שמה, אבל הם רק אמרו.
ובכלל גם ככה אני לא מוצאת את עצמי מתאימה בשום מקום.