מושכת במשחות את הזמן בפנייך
לוחמת בתחנות הרוח של חייך,
את תקיפי במסעותייך את העולם כולו, אם רק אפשר
כדי להוריד, בשבילך (?), כל גרם מיותר,
כדי שתיראי כמו הדוגמנית בפרסומת עם שני החלב
שמחזרך משכבר הימים התחיל לכתוב לה שירים על הסתיו.
ואם לא די בכך
- תסתערי בעוז רוחך אל חניתות הניתוחים
כדי להיות כפי שהיית כשפגש אותך, לפני שנים, כשכתר לך כתרים,
והוא? כבר מזמן לא מסתער על איזו תחנה,
הכי רחוק שתמצאי את כבודו - מרוח על הספה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.