עודד עוז / שעון עצר |
בפינת הרחובות המצטלבת
אדם מחבר משמעות
ותריסים מוגפים
אין אחרת,
נקבים נקבים
במעטה כה משומן,
גם השתיקה החופשית
ממסלולה נוטה
כה זוויתית,
מעשה אהבים מחושב,
שני גופות סוערים
ובקריאת שעון עצר
גב לגב שני,
אגלי הזיעה
תוחמים גדר
ליקומים מקבילים
אחד וההיא,
בני אדם הומים
הם מחושים כה עדינים,
סדורים כחיילי העופרת
אגודל תחוב בפיהם,
ואין אחרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|