30.9.03
אלייך.

קרה לך פעם שהלב שלך נשבר

אימא שלי יודעת ויותר היא לא תשתוק.
התחלתי לבכות אמרתי לה שיש ביני לבינך אהבה- איזו שטות.
סיפרתי לה על כל השקרים. על הטעות שנכנסתי לקשר שהוא לא טוב
לי, לא טוב למשפחה שלי, שלא טוב גם לך כנראה... אבל למי אכפת.

הלכתי לפי מה שהרגשתי. כבר הרבה זמן שאני מרגישה שמשהו לא
בסדר. כבר אמרתי לך אני יודעת כשמשקרים. את חשבת שאצלך אני
פשוט לא שמה לב.
סיפרתהמון דברים לא נכונים - גדולים או קטנים. אמרתי לך שברגע
שתשקרי ושיהיה לי רע אני אקום ואלך.
אז נחשי מה נשאר לי לעשות עכשיו?
את לא תוכלי לשכנע אותי שסיפרת כל הזמן את האמת.
הייתי בטוחה שיש לי משענת. שהנה סוף-סוף מצאתי בן אדם שבאמת
מבין אותי ואמיתי איתי כמו הרצון שלי להיות אמיתית איתו.

אמרתי שלעולם לא אעזוב אותך כי הייתי בטוחה שאת כנה איתי, כמו
שאני כנה איתך.
בזבזתי את הזמן שלי בכל התקופה שבה נכנסתי לקשר איתך.
אני יותר לא מרגישה שאני רוצה להיות איתך,הכל היה אשליה אחת
גדולה, כי את היית שם להקשיב לי. אז בדרך מסוימת נקשרתי אלייך,
והלוואי וזה לא היה ככה כבר מההתחלה. כמה שכואב לך המכתב הזה
את צריכה לדעת הכל, למרות שאני לא חיבת הסברים לאף אחד. את
יכולה לחשוב שהשתנתי אבל זה לא נכון.
זה ישאיר צלקת בכל החיים שלי השיברון לב הזה... אני גם כן לא
אצא ממנו בקרוב. אני לא יכולה. אחרי הכל הייתי בטוחה שהתאהבתי
בך. אולי זה עדיין נכון ואני לא שמה לב כי אני כועסת עכשיו.
אתמול בלילה הכנסנו לשקית את כל הדברים שנתת לי או שאי פעם
כתבת לי ותקבלי אותם בדואר. את ניצלת אותי אפרת. ולהרגיש יותר
מלוכלכת ממה שאני מרגישה עכשיו, יותר כואב ממה שכואב לי עכשיו
- זה בלתי אפשרי. גרמת לי להאמין שאני החצי השני שלך כשבעצם
אמרת את זה לעוד 2 בנות אחרות ויכול להיות שלעוד כמה, שאני
פשוט לא יודעת ולא מעוניינת גם לדעת עכשיו. זה לא מעניין אותי
יותר. כלום לא מעניין אותי יותר. אני מקווה שתצליחי להמשיך
בחיים שלך, כמה שאולי יהיה לך קשה, וכמה שאת אולי אחרי המכתב
הזה פגועה וכועסת יותר מתמיד. אני מקווה גם בשבילי שאצליח
להתקדם בחיים שלי, כי זאת חותמת ענקית בעבר שלי, עד לסוף הימים
שלי. זאת הצלקת הכי גדולה בחיי האהבה שלי. וזה נגמר. אני לא
מעוניינת יותר בקשר איתך.

לא שווה לך לבזבז את החיים שלך עליי- הכל היה אשליה.
שלא תחשבי שהולך להיות לי קל עכשיו, הולך להיות לי יותר קשה
מתמיד, אני צריכה לחשוף דברים שרציתי לשמור עד גיל 20 לפחות.
יהייה לי קשה להמשיך, בגלל שאחרי הכל, עברתי איתך המון. עברנו
ביחד המון, ולהתעלם מהכל וסתם ככה להמשיך אני לא מסוגלת.

מהיום אין לי אותך יותר, ואין לך אותי.
זה נהייה דף חלק ולבן.

לא מצטערת על מה שנגרם לך
הסיוט של חיי.