|
אני הולכת מכאן.
אמרת.
שתקתי.
אני הולכת.
חזרת.
שתקתי.
מה יכולתי לאמר?
היא הלכה.
לא אמרה לאן.
חיכיתי.
לא טלפון.
לא מכתב.
עברו שבועיים.
חזרה.
אותם בגדים לגופה.
אותו מבט.
איך היה?
שאלתי.
היא שתקה.
חזרת.
אמרתי.
כן.
ענתה.
ומה עכשיו?
הקשיתי.
עכשיו אתה.
אני?
כן אתה.
תלך.
תחזור.
ואז נראה.
נראה מה?
כעסתי.
נראה לאן.
אמרה.
לאן מה?
שאלתי.
לאן הולכים.
ענתה.
מי?
צעקתי.
אני ואתה. |
|
|
טוב, זה הסלוגן
האחרון שלי
להיום.
גרפומן הסלוגנים
מודה שגם לו יש
גבולות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.