קובץ השירים "אובדן שפיות" מדבר על ההתעסקות היומיומית של בני
אדם עם חומריות וההתנהגות הנובעת מכך.

מקווה שתאהבו :)


היה לה הכל
כך חשבו כולם.
הם צדקו.
כמעט.
לא היה לה דבר,
היא צהלה ושמחה
בעצם זאת היתה זעקה.

אף אחד לא שמע
אף אחד לא ידע
כי היא היתה יפה.


אז מה אם היא חייכה!?

יש לה הכל
ובעצם אין כלום.
היא בכתה בשקט בלילה-
כולם חשבו שזה מפינוק
אז המשיכו להרעיף עליה
דברים חומריים..
אותה שיתפו בחגיגות
והיא רק רצתה יחס בין הקניות

והם בפליאה:
"הרי נתנו לך הכל
אז על מה את בוכה"?