נכון קורה לכם,
שאתם חושבים באמצע הלילה על שיר או על סיפור ?

גם לי זה קרה...
לפני יומיים.

שכבתי לי במיטה, וזה היה בערך בשלוש וחצי לפנות בוקר,
בערך שתי דקות ורבע לאחר שכיביתי את המחשב.

פתאום,
עלה לי סיפור לראש
התחלה, אמצע וסוף
סיפור מושלם.

אבל אני, עצלן שכמוני
אמרתי לעצמי, מתחת לשמיכת הפיקה שלי,
שאין סיכוי שאני קם מהמיטה שלי,
הולך את ארבעת המטרים הארוכים אל המחשב,
שולח יד עייפה אל מתג ההפעלה
ומחכה כדקה עד שהתוכנה של האיש העשיר בעולם תואיל בטובה
לעלות.
אין סיכוי.

אז לא קמתי.

אמרתי לעצמי,
מחר, מחר אני אכתוב את הסיפור
והלכתי לישון.
שינה טובה כזאת,
שמשכיחה ממך את כל מעללות היום שעבר.
והיא באמת השכיחה ממני, את הכל,
גם את הסיפור...

עכשיו, לפני בערך חמש דקות, נזכרתי שרציתי לכתוב סיפור,
אבל אני לא מצליח להיזכר בו.

אז במקומו כתבתי את הקטע הזה,
בשבילכם,
רק שתדעו מה קרה לי בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר לפני יומיים.

יש לי הרגשה מוזרה כזו,
שכשתי דקות ורבע לאחר שאני אכבה את המחשב היום,
אני אזכר בסיפור שלי.

אולי זה יקרה,
אבל אי אפשר לדעת.

בינתיים נוצר לו מעין סיפורון קצר.
מקווה שנהנתם.