אני אוהבת לבד, אני שונאת בדידות.
אני אוהבת חופש, אני שונאת לחוד.
אני שמחה לפלרטט אבל אני שונאת לבגוד.
אני מאושרת מלתת ושונאת לבכות.
אני אוהבת להשיג מטרות ושונאת את היותי שאפתנית.
אני אוהבת להציב גבולות אבל שונאת שאני שמרנית.
אני אוהבת שירים עצובים, אבל שונאת מלנכוליה פתאומית.
אני אוהבת לזרום עם אנשים ואני שונאת כשאומרים לי תזרמי.
אני אוהבת להתחבק עם אהובי, אני שונאת קירבה ותלות.
אני אוהבת לישון לבד כי אני שונאת את הגוף.
אני אוהבת רוחניות ושונאת שאני מחפשת חומרים.
אני אוהבת מיסתוריות אבל נמאס לי להתחבא מאחרים.

אני אוהבת לבד ושונאת בדידות.
גם אם ביחד, מבחינתי זה לחוד.
ואני אוהבת עצמאות אבל שונאת להתבגר.
אני משתגעת מתסכול אבל שונאת לקטר.
גם אם אהבתי אבל אני בעצם לא.
וגם אם בכיתי זה כבר לא בגללו.
זה סתם כי אני שונאת את עצמי עם כל מה שאני
ואפילו מה שאני אוהבת סותר יפה מאד את השנאות שלי.