לא קרה לכם שראיתם את מה שקורה מסביבכם
בכל תחום שהוא ופשוט הרגשתם תחושת אכזבה
ויאוש לשנייה ואמרתם לעצמכם: רבעק איזה תענוג
זה היה בתור תינוק, אין דאגות, אין אחריות..
לא יודע זה קרה לי כמה פעמים..
בפעם האחרונה יצא לי השיר הזה :)

תחזירו אותי

כשאתה קטן, החיים הם עריסה
המובייל מחייך אליך, בגדיך מכביסה.
הריח מתקתק, פיות משתובבות,
הס ילדון, תישן, תחלום, תחשוב רק מחשבות טובות.

כשאתה חמוד, פלומת שיער זהוב-אדום
נגזרת פעם ראשונה, ומתכרבלת באלבום
ולעולם יש זוג פנים אחד - שלמדת לזהות
תישן ילדון תישן, יש עוד זמן לחדשות.

פזמון:
תחזירו אותי לשם, לרגע אחד
לנשום טיפת אוויר תמים.
יש לי עוד זמן לבלאגן
זה ג'ינגל כה מוכר, וכל הזמן אותן מילים.


למה לכתוב שירים על אנשים מבוגרים
אני רק מצייר כבשה וכובע שבלע לו פיל
יש לנו מספיק מילים, מילים כה רועשות
אתם זוכרים את הימים שלפני החדשות?

פזמון:
תחזירו אותי לשם, לרגע אחד
לנשום טיפת אוויר תמים.
יש לי עוד זמן לבלאגן
זה ג'ינגל כה מוכר, וכל הזמן אותן מילים.


תן לי מקל ושלח אותי אל המדבר
תשאר תמיד מן "פומיקי", תזכור את העבר
כי בסוף תגדל ילדי, שרק הקסם לא ידעך,
ותזכור דבר אחד - ההגיוני הוא מגוחך!

פזמון:

תחזירו אותי לשם, לרגע אחד
לנשום טיפת אוויר תמים.
יש לי עוד זמן לבלאגן
זה ג'ינגל כה מוכר, וכל הזמן אותן מילים.