הייתה לי חברה, קראו לה איה,
חבר שלי, נעם הכיר לי אותה. יום אחד כשהייתי אצלו היא דפקה על
הדלת, כולה רטובה כמו חתלתולה מהגשם.
היא התנצלה ואמרה שרמי מלמעלה זרק עליה שקיות מים.
רמי הוא העבריין של הבניין, ולכל בניין יש אחד כזה. אומרים
שהוא מואשם בהחזקת סמים קלים ועכשיו הוא במאסר בית .
איה ונעם מכירים ממזמן, הם שכנים עוד מהגן.
איה נכנסה הבייתה ואמרה שאין לה מפתח, שאלה אם היא יכולה
להישאר, נעם הזמין אותה פנימה ושאל אם היא צריכה מגבת. היא
ענתה שהיא מעדיפה להתקלח. נעם אמר שבטח אין מים, הוא הפעיל את
הבוילר ואחרי עשרים דקות היא נכנסה להתקלח. אני ונעם ישבנו
בסלון וראינו טלויזיה, אמרתי הולך להשתין אבל נעם ידע שאני
הולך להציץ לה.
עברתי את הסלון, פתחתי קצת את הדלת, ראיתי אותה מאחורה, עוצמת
עיניים כדי שהשמפו לא ישרוף.
רציתי לעמוד שם לנצח אבל ידעתי שהיא תצא עוד מעט אז מהר סגרתי
את הדלת ונכנסתי לשירותים, סגרתי את המכסה של האסלה וישבתי
עליה וחשבתי על איה. הורדתי את המים, המשכתי עם ההצגה.
כשיצאתי מהשירותים היא עמדה שם בחלוק לבן השיער הרטוב שלה פזור
על הכתפיים, היא חייכה, חייכתי בחזרה
היא התקרבה אליי כלכך קרוב שיכולנו לגעת אף באף היא ליטפה לי
את השיער ואני אחזתי בה בשתי הידיים שלי התנשקנו... החלוק שלה
כמעט נפל, מהצד ראיתי את נעם מסתכל בתאווה שהולכת וגוברת מרגע
לרגע, הוא כלכך רצה להיות שם במקומי שהעיניים שלו נצצו. אני
ואיה נהיינו חברים, בערך שנה היינו ביחד ואז, כמו כל זוג,
נפרדנו.
זה היה מזמן יחסית, ולא שמרתי על קשר, לא עם נעם ולא איתה. אני
לא זוכר מתי בדיוק אבל עכשיו אני כבר אחרי צבא
ויכול להיות שראיתי אותה כשהייתי בתאילנד- אחרי צבא, היא הייתה
עם מישהו שקוראים לו נעם אבל זה בטח סתם עוד צירוף מקרים.