החורף בא אל חייך
ותפס אותך לא מוכנה
בגדי ים חושפניים ועור שהיה לו צבע של
שקיעה בירושלים
התחלפו בסנטימנטליזם פשוט, פריזאי, אין להכחיש
עלי שלכת, איב מונטאן, תקליט ישן מתפצפץ
באו גם כובעים וצעיפי צמר וכפפות
וקר לך כל הזמן
וכל הזמן את רוצה חיבה וחיבוקים
את לא יכולה להירדם אחרת, את אומרת
ודורשת שאקריא לך שירים
וסיפורים, של ילדים
מתגנבת אל המיטה ומעירה אותי עם כפות הרגלים הקפואות שלך
ואני רוטן ומתלונן, אבל רק כדי שיהיה לי תירוץ
להוריד לך את התחתונים וללכת מהר יותר
אל בין הרגלים שלך, היכן שקיץ לנצח
שתצעק ותאנח
הרוח
שיכה וישטוף
הגשם
שיקפאו
דצמבר וחבריו חסרי-הלב-לכאורה
אני לא לבד החורף הזה, יש לי אותך
ובקיץ?
בקיץ, אחותי, יהיה דיסקו.