רוני קטן, רוני שלא נזהר,
החליט יום אחד לטפס על הר.
טיפס רוני כמה צעדים, הלך ומעד,
נפל על הקרקע ושבר יד.

אך רוני בכל זאת, רוצה לכולם להוכיח,
שלמרות התקרית, את גאוותו אסור להפריח,
טיפס רוני עוד קצת עד שהגיע לגבעה,
אך בינתיים נפל שוב, ושבר גם את היד השניה.

רוני שלנו לא יוותר,
"אני אצליח, אתם תראו", הוא אומר,
ולאות גבורה מוציא מתיקו דגל,
ממשיך ומטפס, והפעם שובר גם רגל.

רוני כבר חלוש, כל איבריו תשושים,
ולראש ההר כמעט הגיע עם כל המיחושים.
כשהגיע לקצה הפסגה, מעד ונפל לתהום שלמרגלות ההר.
וזה סופו של רוני שלנו, רוני שלא נזהר.

אכן את אבן הגאווה יש לגלגל שוב לפסגה,
ושאריותיו של רוני כבר לא יוכלו לבצע את המלאכה,
אך אל חשש, היו ויהיו רבים נוספים
עם גורל דומה עד לקץ הימים.