[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רון נכנס הביתה בסערה ונכנס לחדרו תוך כדי טריקת הדלת.
אני מנגב את הידיים מהשניצלים ונכנס אחריו. רון ישב על המיטה
בשילוב ידיים וכועס על דמעותיו הזולגות.
רון זה בן אחותי הראשון שנולד בערך חודש לפני הטיול הראשון שלי
להודו. בזמן האחרון, מאחר ואני עובד בלילות אני מחכה לו כשהוא
חוזר מבי"ס ודואג לו לצהריים עד שאחותי חוזרת מהעבודה.
"מה קרה?" אני שואל אחרי מס' שניות שאני יושב לידו.
"כלום, לא קרה כלום."
"זאת גאיה, נכון? רבתם?"
הוא מסתכל עלי המום, "איך ידעת?"
"מה זה איך ידעתי? מי ידע אם לא הדוד שלך?" לפעמים נראה לי
שאנחנו מסתדרים כל כך טוב, כי אני פשוט רואה בו אותי כילד.
"רוצה לספר לי?"
"נפרדנו, הוא אומר, אני נפרדתי ממנה. אבל זה הכול בגללה, היא
כל הזמן סיפרה עלי דברים. והם לא נכונים, זה הכל שקר."
"מאיפה אתה יודע מה היא סיפרה עליך? אני בטוח שלא שמעת אותה
אומרת את הדברים."
"אבל היא אמרה את זה, הם לא סתם יגידו לי."
" מי זה הם?" אני שואל כשאני יודע את התשובה מזיכרון כואב.
"אלעד וערן."
"שני חברים שלך אומרים לך משהו ואתה ישר מאמין להם?"
"הם לא ישקרו לי", הוא מרים את הראש, "הם חברים שלי."
"לא סיפרת לי לפני חודש בערך שבמשחק אמת או חובה ערן אמר שהוא
אוהב את גאיה?"
"אז מה?" הוא לא מבין מה הקשר.
"אולי הוא רוצה שתיפרדו ואז הוא יהיה חבר שלה?"
מהסלון אני שומע את השיר all of my love, וברגע אחד אני חוזר
לכתה ו'. לאהבה הראשונה שלי, אהבה ששנים רבות אחר כך לא ידעתי
כמוה.
"אני רוצה לספר לך סיפור שקרה לי בכתה ו'." אני אומר ומרגיש
כמו בסרט אמריקאי שהאבא מספר סיפור עם מוסר השכל מווייטנאם.
רון ממשיך לשבת בשילוב ידיים ללא כל הבעה על פניו.

"קראו לה מאיה", אני מתחיל לספר, "בכתה ה' החלטתי שאני רוצה
להיות חבר שלה ונתתי לה פתק בסיום הלימודים. למחרת היא החזירה
לי שהיא מסכימה להיות 'ידידה' שלי ולא 'חברה'."
"מה הכוונה 'ידידה'?" רון שואל.
"האמת שלא ידעתי מה ההבדל, התלהבתי מהרעיון. בינינו, אני בטוח
שגם היא לא ידעה.
בכל מקרה נהינו חברים, כלומר ידידים. הלכנו לסרטים, הכנו
שיעורים ולמדנו למבחנים ביחד, פעם אפילו באתי אליה הביתה
והבאתי לה פרח, סתם כי בא לי. אחרי כמה זמן הפכנו להיות חברים
'רשמית'. לא היה מאושר ממני. הייתי מאוהב ומאיה הייתה מדהימה,
יפיפייה וחמודה."
"אתם התנשקתם ועשיתם דברים?" עכשיו הוא כבר לא ישב בשילוב
ידיים עם עיניים רטובות.
"לא, לא התנשקנו. אולי על הלחי, אני לא זוכר.
"בקיץ, אני זוכר, מאיה הלכה למחנה אנגלית ושלחה לי מכתבים
פעמיים בשבוע. חברה שלי בצבא מעולם לא שלחה לי מכתבים, ומאיה
בכתה ו' שלחה.
"אבל זה לא מה שרציתי לספר. הסיפור הוא בכתה ו', כשאנחנו חברים
מעל שנה.
היא פתאום באה אלי ואמרה שהחברות שלה אומרות שאני לא מתייחס
אליה, ופעם אחרת היא באה ואמרה לי שהן אמרו שאני מדבר איתה רק
כדי להעתיק שיעורים."
"וזה היה נכון מה שהן אמרו?" ובעיניו תקווה שהדברים אינם
נכונים.
"כלום לא היה נכון. כמו מה שערן ואלעד אמרו לך. אבל במקום לדבר
איתה על זה, החלטתי שאם היא אומרת לי כל מה שהן אומרות, אז
כנראה היא גם חושבת כמוהן.
אחרי כמה ימים באתי אליה בהפסקה ונפרדתי ממנה."
"ככה, פשוט נפרדתם? בגלל מה שחברות שלה אמרו?"
"כן, אבל מעולם לא הצטערתי על משהו כמו שהצטערתי אחרי שנפרדתי
ממנה. אני יודע שהיא בכתה אחרי שנפרדתי ממנה, אבל אני בטוח
שהיא לא בכתה כמו שאני בכיתי.
אבל אתה יודע מה, לפחות למדתי מזה משהו. למדתי לא תמיד להתייחס
למה שאחרים אומרים, אלא למה שאתה מרגיש.
"עכשיו, בזמן שאני מסיים עם השניצלים, אתה שוטף פנים, לוקח את
האופניים ונוסע אל גאיה. תספר לה מה הם אמרו ותתנצל. אם היא
אוהבת אותך כמו שאתה אוהב אותה היא תסלח לך."
"דרור, עוד שאלה אחת, היא יודעת מה הרגשת כלפיה?"
"לא, בסוף השנה כל אחד הלך לבי"ס אחר והקשר התנתק. פעם אחת,
ממש לפני שנולדת, פגשתי אותה לרגע. אח"כ השגתי את הטלפון שלה.
רציתי להתקשר אליה, לדבר איתה, אבל עדיין לא עשיתי את זה.
עד היום."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
את מוכרת לי
מאיזשהו
מקום...
אמרי לי, האם
אמש הציץ לך
במקלחת אלמוני?



זוזו לסטרי


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/10/03 1:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דרור טופר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה