[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הבדידות אוכלת,
אוכלת אותך מבפנים
הבדידות הורסת,
הורסת לך את החיים.
לו רק היו לי חברים...

יושב בחדר שחור
יושב לבד
ותוהה מדוע אין כאן אף אחד

אני לבדי
אחראי לעצמי
ואין אף אחד שיעמוד לידי

זו לא אשמתי שאני אני
רציתי להיות מישהו אחר
אבל אני מי שאני ועם זה צריך להסתדר

מדוע כל האנשים הקרובים
אותי מרחיקים ומנדים?
אני לא עשיתי שום דבר
מדוע העולם כל-כך אכזר?

כשאתה לבד
אתה כל-כך עצוב ומדוכא
שלא אכפת לך גם שנשמתך תצא

האם זו אשמתי?
האם זו אשמת העולם?
או שבעצם אשמים כולם?
לא. זו לא אשמתו של אף אחד.

כנראה שנועדתי לחיות לבד







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גבר זה כמו פצצת
אטום, מיותר,
טיפשי, מזיק ועם
המון שואו.



בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/9/03 15:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל אור-אל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה