יש לך חברים, הרבה חברים, אבל בכל זאת אתה מרגיש בודד.
יש לך גם כמה חברים טובים שלכל אחד מהם אתה יכול לפנות תלוי
בבעיה.
אבל בכל זאת אתה מרגיש בודד.
יש לך משפחה אוהבת ותומכת ,אבל אתה מרגיש בודד.
יש לך בן אדם מקסים שאתה אוהב הכי בעולם, אבל בכל זאת אתה
מרגיש בודד.

אל תדאג... אני מזדהה איתך...
לפחות יש לי עם מי להזדהות, כי אין עוד אחד כמוני, אין מישהו
שמבין אותי,
שמבין שהדמעות שלי שוות את הבן אדם שאני בוכה עליו, שוות את
המשפט האידיוטי שמישהו אמר לי, שוות את הדימוי, שוות הכול.
ונמאס לי שאומרים לי שחבל על הדמעות ושזה לא שווה את הדמעות
שלי.
נמאס לי מזה כ"כ!!!
מתי תבינו שאתם לא אני ואתם לא אלה שמחליטים מי כן חשוב ומי
לא?!
אז תפסיקו!!! תפסיקו להגיד לי שזה לא שווה...


החלק הכי מעצבן זה שכ"כ קיוויתי שתעזרי לי לצאת מהבאסה הזאת,
לפחות תנסיה לעודד אותי.
אבל סליחה, שכחתי שאני במקום שני אחריו וכשאת איתו את לא שמה
עליי...
ואחרי שאני אומרת לך שאני על סף בכי את לא מגיבה, לא שואלת
למה, לא כלום.
אבל פתאום את צריכה משהו אז את שולחת הודעה.
אז לא צריך, חכי שתרצי שאני אעזוב בשבילך הכול ואקשיב לך בוכה,
תהיי בטוחה שזה לא יקרה שוב.
אז תודה, המון תודה.

ותודה לבן אדם שהרס לי הכול וגרם לי להרגיש כ"כ בודדה
ועלובה...
בלעדייך אולי הייתי מסוגלת להיות מאושרת לשם שינוי.