[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גולדיס דד
/
אגוזים

"י'בת זונה "התפרצתי, "נמאס לי ממך ומההתנהגות המתנשאת שלך
תתחילי להזיז את התחת שלך כל הזמן הזה אני קרעתי את התחת שלי
והוד מעלתה לא עשתה חצי דבר חוץ מלקחת את כל הקרדיט, רק תדעי
לך שאת הבן אדם הכי מזויף, ריקני ומניפולטיבי שאי פעם הכרתי
מפתיע אותי איך הגוף שלך יכול לעמוד בכלל ,כשאין בו כלום
מבפנים" זהו אמרתי את זה, שמחתי, סוף סוף הוצאתי את כל מה שהיה
לי עליה, כל מה שהיה אוכל אותי מבפנים במשך כל השנה האחרונה,
הרגשתי כמו סכר שעומד לעלות על גדותיו ואז מתפרץ ושוטף את
הכול, מוחץ בכוח ההרס שלו כל מה שעומד בדרכו, אבל רגע מה קורה
פה, למה היא לא אומרת כלום? למה לפחות היא לא נפגעת? בוכה,
משהו, כלום, היא מרימה את הראש שלה  אלי, ונותנת לי את אחד
החיוכים המזויפים האלה שלה, ואומרת "שוקי לא ראיתי אותך תוכל
לעשות לי טובה קטנה ולהעביר את המעטפה הזו לסומר" אני לא מבין
מה קורה למה זה לא הזיז לה, אני מסתובב הולך לסומר. "סומר אני
אומר לך השרית הזאת יש לה לב של אבן, הרגע הוצאתי עליה את כל
החרא שהיה לי עליה והיא... סומר אתה איתי? תסתכל אלי, אני מדבר
אליך, פאק, אני שולח יד לנענע אותו והוא קופץ בהפתעה "מאיפה
קפצת אתה? תאמין לי שוקי כמו רוח רפאים אתה מופיע כל פעם, מה
קורה? שוקי מה קרה איבדת את הקול או משהו? מה נסגר איתך?"
הרגשתי חנוק ומסוחרר הייתי חייב קצת אוויר נקי  אז יצאתי
למרפסת והדלקתי סיגריה, היה שם אלברט המנכ"ל, הוא היה הבן אדם
הכי נחמד בחברה, תמיד מסביר פנים מצחיק קצת בדיבור שלו כי הוא
נשמע כמו אריסטקרט כזה, כל הזמן הוא היה משנורר ממני סיגריות
למרות שעם הכסף שלו הוא היה יכול לקנות את דובק,"שוקי הוא אמר
לי אני רוצה לשמוע מה יש לך להגיד, אתה עובד עם שרית באופן
צמוד וחשבנו להעלות אותה בדרגה שהיא תהיה המנהלת הקריאטיבית של
משרד הפירסום שלנו. אתה יודע שלופו עובר ליעקובי אז מתפנה
התפקיד, חייכתי ביאוש "לאלוהים הבן זונה יש חוש הומור מסריח
והוא מנסה לחרפן אותי" התחלתי להשתעל, הצבעתי על הגרון ויצאתי
משם עברתי במשרד הרעש של כל האנשים והעם ולא הבנתי מה קורה
איתי נכנסתי למעלית ולחצתי על קרקע, המעלית עשתה את דרכה
מהקומה השביעית במהירות ונעצרה בקומה החמישית, דלת המעלית
נפתחה וחשפה בפני זוג רגליים מושלמות, הרמתי את  הראש וראיתי
את זוג השדיים הכי יפים שראיתי בחיים שלי, מחייכים אלי מבעד
לחולצה הלבנה שלה, והפנים, הו הפנים כמו של מלאך, כל כך יפה,
כל כך טהורה, באתי להגיד לה שהיא האחת לה חיכיתי כל הזמן אבל
שוב לא יצא כלום. אז קלטתי שהגוף שלי הבין שהפה לא יכול לדבר
ברגעים המכריעים אז למה לדבר בכלל...
לא נותנים שיניים למי שלא יכול לאכול אגוזים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בצער רב וביגון
קודר מודיעים על
פטירתה של
אימנו


למכירה סובארו
84' במצב מצוין



(הסלוגן החסכני)


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/5/01 11:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גולדיס דד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה