העשן בחדר מתמלא,הכל אפור ומסריח
לא חושב לא בוכה לא צוחק
פשוט מת, מת מבפנים
הכל מלא שקרים ומזימות הם צבועים ,צועקים ודורשים בלי סוף
המוזיקה כבר לא מתנגנת פשוט מילים מתות שמדברות מאיזה תקליט
מסריח
החיים לימדו אותי שצריכים להיות אופטימיים אבל גם הם לימדו
אותי שקרים
מתי שראיתי וורד זה היה שחור מחופש
ההווה גרם לדיכאון עתידי ממושך אני מחפש דבר שאנו קיים
אני מחפש את הסבל שנקרא אהבה
אבל גם היא נשארת קרובה לעין ורחוקה מהלב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.