לכל אחד יש חלומות משלו - טובים, רעים, מציאותיים או לא - אבל
חלומות.
בדרך כלל הם על נושאים אלמנטריים, כמו מקצוע, טיולים, בית,
מכונית...
אבל יונה ויסטום חלם להיות דג...
נכון , זה לא שחקן, רופא או אסטרונאוט, אבל גם זה חלום...
דג!
הוא חלם בלילות על סנפירים וזימים, ובימים היה יושב מול הים
וחולם על היום בו יוכל לצלול בלי ציוד, לפקוח עיניים בלי הגבלה
ולשחות בין דולפינים.

יום אחד כשחזר מהים, הלך לשבת על בירה באלנבי, עם חברו הטוב
אחיהו תופל.
כטוב ליבם בגולדסטאר, לחש אחיהו ליונה:
"אחי, אם  אתה חולם להיות דג כבר יותר מ-20 שנה ועוד לא הצלחת,
סימן שמשהו בך דפוק!"
יונה בהה בבועות העולות בכוס הבירה...
"אז מה אתה מציע?"
"אני חושב", אמר אחיהו ,"שאם עוד לא ניסית לצלול לעומק להרבה
זמן - אתה לא יכול לדעת אם אתה באמת לא מסוגל. הרי איך תפתח
זימים וסנפירים אם הנך מהלך על אדמת אדם?"
יונה המשיך לבהות בבועות העולות בכוס הבירה...

חוף תל-ברוך היה מלא באנשים בעלי חלומות שונים, אך לכולם היה
נראה מוזר כשפשט את בגדיו ורץ עירום אל הים, אמהות מבוהלות
כיסו את עיני ילדיהן והוציאו אותם מהמים.
יונה לקח נשימה עמוקה וקפץ למים. הוא החל לצלול צפונה, כשמדי
פעם עלה בכדי לחדש את מלאי האוויר בריאותיו.
'לא בבת אחת', חשב ,'קודם כל להתרגל למים ואז להפסיק לנשום
לגמרי'.
הוא לקח עוד נשימה וצלל, מנסה להאריך יותר ויותר את זמן
הצלילה.
כשהרים את ראשו לאחר שעות של נסיונות ראה מולו את חוף וינגייט
ריק מאדם, שריריו כאבו נורא מהמאמץ, הוא החליט שאם לא עכשיו,
אז לעולם לא.
לאחר עוד נשימה ארוכה, צלל ופקח את עיניו, שכבר צרבו נורא.
הוא ירד לעומק יותר ויותר, כשעל פניו עוברים דגיגונים
משועשעים. אוזניו נסתמו וכאבו, האוויר בריאותיו אזל. יונה,
שהיה בטוח שכבר התפתחו בו איזשהם זימים, פער את פיו ושאב
מים...
הוא נחנק במקום. סרדין מסכן שעבר במקום לגמרי במקרה נשאב אף
הוא אל ראותיו של יונה...
יונה, שידע שאלו יכולות להיות שניותיו האחרונות, עלה במהירות
אל עבר קרני השמש, והתפרץ אל אוויר העולם כתינוק המוכה על-ידי
חוסר נסיונו.

הוא יצא מהמים בכוחותיו האחרונים והתמוטט על החוף, ראשו קרס על
החול החם וחלומותיו קרסו אל מול עיניו הפעורות.
הוא השתעל...  מים שיצאו מפיו שטפו את החול ומילא את אפו
ולחייו בבוץ. יונה ניסה לנשום שוב אך ללא הצלחה. הוא הכריח את
עצמו להשתעל בשנית, סרדין קטן נפלט מפיו והחל מפרפר לידו.
יונה שכב על החול החם, גופו רועד, ראשו כואב ועיניו מערבות מי
ים מלוחים בדמעות מרות של הפסד.
הסרדין החל להתמתח ויונה חשב שנוסף לכל צרותיו אף הרג את הדג
שבלע, אך לא היה בו כח להרימו ולזרקו אל המים. הדג הביט בו,
פער את פיו ואמר:
"יונה, נולדת אדם וכך תשאר".
כל הסצינה הזאת נראתה ליונה כלקוחה מחלום בלהות.
"ואני", המשיך הדג ,"אם היה באפשרותי להפוך לאדם כמוך, הרי
שאדם הייתי, אך ריאות אין לי בכדי לנשום, ורגליים לתור את הארץ
אין, כל כולי כלוא בים, אנא... השליכני נא אל הים ונפח רוח
בנשמתי".
יונה ניסה להרים ידו, אך לשווא. עיניו בהו בדג בחוסר אונים,
והדג בשארית כוחותיו המשיך ,"בחוף תהא קבורתי...  ואתה...
הלוואי ויתגשם חלומך".
הדג פער פיו ונדם.

יונה נשם בכבדות יותר ויותר. הוא לא הבין מה קורה לו, הוא הביט
בידו והשתנק - ידו הפכה לסנפיר וגופו החל להתמלא קשקשים. יונה
ניסה להניע את גופו ולהשיבו אל הים, עליו חלם כל ימיו - אך לא
נותר עוד כח בשריריו, שהחלו להתקשות בקצב מהיר. נשימתו הכבידה
יותר וזימיו, שנוצרו בצידי ראשו, ניסו לשאוב מים - אך ללא
הצלחה. ציפורים החלו לחוג מעליו, ממתינות בסבלנות לטורף שהפך
אט אט לטרף. הוא ניסה לצעוק לעזרה אך מיתרי קולו נעלמו, ופיו
רק נפתח ונסגר לפי קצב שהלך ונעשה איטי...

יונה הרים את עיניו ורוקן את הבירה שהייתה לו בכוס...
"עוד גולדסטאר בבקשה, מחוזקת "
אחיהו הביט בו באריכות ואמר:
"נו, אז מה, קופצים למים מחר?"
"ציפור", אמר יונה ולקח לגימה מהכוס שהונחה לפניו ,"לו הייתי
ציפור..."



10/05/02 14:30 נכתב באוטובוס מקופקבנה, בוליביה לפונו, פרו