[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתי ב. ערן
/
שיגרה

הם שכבו ביחד במיטה. היא בצד שלה והוא ליד הקיר. הטלוויזיה
היתה דלוקה על איזו תחנה. שניהם לא שמו לב כל כך למה שהלך שם.
אתמול הוא חשב שהוא כבר לא אוהב אותה והחליט לנסות את הברונטית
מהפאב. אחרי שני וודקה רד-בול שניהם היו משוחררים יותר ועם
המחשבה שהוא כבר לא אוהב אותה בראש היה לו קל יותר לעשות את
זה. הוא אפילו נהנה. אפילו מאוד נהנה.

גם איתה היה לו טוב. הוא זוכר את כל הרגעים של האושר שהיו להם
ביחד. עדיין פה ושם היא מייצרת לו כאלה רגעים ולשכב במיטה יחד
איתה, לראות טלוויזיה, היה רגע כזה. פתאום הוא הרגיש שהוא
עדיין אוהב אותה ושדבר כזה כמו לראות טלוויזיה ביחד עם מישהי
וסתם לשתוק קשה מאוד להשיג. שוב המצפון הזה ורגשות האשם. איך
הוא היה יכול לדעת? אתמול הוא חשב שהוא כבר לא אוהב אותה. הוא
לא היה יכול לנחש שהיום הוא יתאהב בה מחדש.

הוא הפסיק לבהות בעומק המכשיר המרובע והסית את מבטו אליה.
תחתוני הבוקסר שהיו צמודים מדי בשבילו היו מושלמים בשבילה.
החולצה עם הצווארון הקרוע היתה גדולה עליה וחשפה את שולי
הפיטמה השמאלית. על הרגליים היו ניצני זיפים דקיקים, אבל כבר
זמן רב שהוא אוהב אותה גם בלי גילוח חלק. הוא מתחיל להתרגש.
היא נראית משועממת.

היא רוצה להתחתן כבר. לפני חצי שנה היא זרקה לו איזה רמז, כשהם
היו בדרך חזרה מההורים שלה. גם אתמול היא הזכירה את זה. אולי
זאת היתה טעות. זאת היתה טעות. היא לא צריכה להלחיץ אותו. גם
ככה הוא בתקופה לא טובה עכשיו. היא יודעת את זה ובכל זאת כל
פעם אומרת את הדברים הלא נכונים, שיכולים להטריף אותו לגמרי.
אחרי זה הוא הולך לפאב. לפני הפאב הוא מפסיק לדבר איתה והיא
נשארת במטבח עם דמעות בעיניים וטלפון ביד.

"הוא מתעצבן, זאת בעיה שלו. בגילך, אחרי כל כך הרבה זמן איתו,
זכותך לבקש חתונה". לויקי, החברה עוד מהתיכון, קל להגיד את זה.
היא נשואה באושר כבר שנתיים. היא לא אומרת לה שראתה את בעלה
כבר כמה פעמים עם איזו בחורה צעירה בקניון. לא שאכפת לה שהיא
תעזוב אותו. אכפת לה שהיא תעזוב אותה. היא צריכה אותה, אפילו
שהעצות שלה לא עוזרות. לפחות היא מקשיבה.

אז כל הערב היא בכתה לטלפון וכשהתעייפה מלבכות הלכה לישון.
לבד. בהתחלה בצד שלה. אחר כך בצד שלו. כשהוא חזר לפנות בוקר
הוא ניסה לישון בצד שלה. הוא לא רצה להעיר אותה אבל לא הצליח
להרדם. בסוף היא התעוררה לעבודה בשש בבוקר. רק אז הוא עבר
לישון ליד הקיר והצליח להרדם. אז הוא עוד חשב שהוא כבר לא אוהב
אותה.
אחרי שהיא התקלחה והתלבשה היא שתתה קפה. לפני שיצאה מהבית נתנה
לו נשיקה על הפה. הוא נחר והיה מסריח מאלכוהול וסיגריות. היא
הוציאה לו אחת מהקופסא והדליקה אותה בדרך לתחנה. בצהריים הוא
התעורר עם הנגאובר וחשב להתאבד. במקום זה הוא הסתכל בטלוויזיה
וחיכה שתחזור מהעבודה.

הוא המשיך להסתכל עליה במקום על הטלוויזיה. היא המשיכה להשתעמם
מבהיה במרקע. הוא קלט את זה ונגע בה בדיוק כמו שהיא אוהבת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אכול שוקולד,
שתה וויסקי



-רחוב סומסום,
משודרג


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/10/03 1:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי ב. ערן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה