ארבל הכרמלי / ודבקה לשוני לחכי |
ואת גופך אליי אימצתי,
בפוזה של פנים מול פנים
במבטים צולבים,
נושך לך בשפתייך,
מחכך חזי בשדייך,
אוחז בידי את ישבנך
ואיברי מסייר מעצמו באזור ערוותך.
רציתי לומר לך דברי אהבה
אך משפתיי נעתקה המלה
כי האהבה שיש בי
השכיחה ימיני,
הדביקה לשוני
לחכי.
ואיברי? - פוגש
בלחלוחית נרתיקך,
חודר כמעט ללא זיע,
גופותינו לא מבקשים ניע -
ביקשו בכוח המחשבה
להגיע אל האביונה
וכך אמנם היה...
ובדבר הצהרת אהבתי -
אשתוק אלייך עד שתשמעי...
28/01/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|