[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתי פאר
/
יומן יקר

פתאום בתוך חושך אדיר שומע רעשים ומביט אליו לתוך עין גדולה של
כל יכול שחוסם אותי אל מול קיר הידע.
מחפש למצוא אוויר בין כל החלקיקים המפוזרים בתוכו.
קורא בקול רחוק שמגיע כמו הד בחזרה אליי.
מתנפץ לתוך בועת סבון ורודה וחייכנית.
כל הזמן זורם למעלה למטה ולשאר כיוונים עם הזרם.
זרם שוצף קוצף ואדיר סוחף את הנשימה האחרונה שלי אל תוך חלל
עמוק מלא כוכבים ולבנה בוכיה עם שמש מעצבנת.
מחוץ לחלון סגור כי בפנים יש אבק מגרד גורם לכייוצים.

חוזר לנגן בכלי מתכת מוציא צלילי חרש אל אוזן קשבת.
עוברים גלי קול באוויר מדגדגים את האווירה שחשופה לקולות.
יש עדים מסביב ששומעים ורואים את כל מה שקרה.
חוקרים ורושמים כל תזוזה וכל רגיעה.

מטפטף לו שמן עמוק על גוף חשוף מעביר שבילים בין יצרים, מבעיר
תשוקות שחוזרות וקצת ישנות או אולי אסורות.
והדרך עוד ארוכה להגיע לגאולה שתעביר בי חלחלה.
למה מעשה חוץ משפיע מבפנים בשפות שונות ומילים אחרות?
בא לי אורח כל פעם בזמן לא נחוץ לא מתקשר ומגיע, בועט לכל עבר
מנפץ שברי ליבי ומועך את כל כולי

שוב צלילים חוזרים מרגיעים מנשקים מלטפים ברוך ועושים טוב.
יודע אחד על אחת רחוקה שעושה דברים כאלו מכושפים.
חיה באגדה קסומה מעט כותבת כל יום על אורח חיים שופע.
שולחת נשיקה אל אהובה מסתלסלת סביב מיתר חורק על דלת עץ שעשויה
מהדעת שאיבדה מזמן את השפויות.

עוקבת אחרי תאריך שלא קיים כי לא היה אפילו מעט.
מי יודע מה קרה באותו רגע מיוחד שראה רק אחד?
יושב בשקט לא מוציא מילה מחקירה עקיפה נתגלה לעולם על שיח קטן
עשוי מזהב שיודע לדבר וגם להקשיב.
נשרף ונחרך וחוזר לחיים בצבע חדש.
מוסיף לי קול לחיים אסופי כל גיל ומשבר.
מצביע על פצעים חדשים וצלקות נושנות שעם הזמן רק למדו שלקח לא
בא בפעם ראשונה לקח בא על בשרך ועל דמך.

נותן ביד עצה חמוקה שלא עזרה בכלל מהתחלה.
מהפנים יוצאות מילים מבין הפצעים יוצאת אמת, מחליקה בגרון למטה
שוב מנסה לצאת.
באה בשקט שורפת דרך למעלה לבקר בחיים חדשים.
מחליפה את כל החלקים בשביל שיהיה יותר קל להסתכל.

זה עוטף את כל החיים האלו שלא מובילים אל שום מקום.
כמו מה שרשום כאן כבר כמה דקות ספורות אחדות.
זה בעצם לא כאן עדיין זה רק בראש.
זה לא אני זה האצבעות מדברות כי אני בעצם לא אומר את המילים.
אז איך לאכול דבר כזה כשקורה כשאתה לא שולט והידיים מדברות?
אולי חלק אחר בך ואולי זה באמת עצמך שמנסה לצאת מבפנים.
לא מעניין מה קורה מסביב רק איפה שאתה עכשיו מרוכז...

סוף טוב הכל טוב...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בית נייד הוא לא
בית.




בוליביה, אמרות
חכמה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/10/03 7:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי פאר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה