בחלומי, ראיתי פרפר
חופשי, מרחף לו קרוב אליי
ובכל זאת מרגישה שאיני יכולה לגעת בו,
שעף הוא מעל העננים, מעליי.
הוא חי יום או יומיים, הפרפר
וחייו עוברים בדרור
ובמה אבחר?
להיות חופשייה ימים,
או לחיות שנים בתוך כלוב דמים?
והפרפר, נצור הוא בסמל החיים.
איננו,
אך לנצח מביט בנו, החיים בתוך בועה
והוא עדיין בתנועה, לא עוצר לרגע,
גם כשמאיים, גם כשקר
הוא ממשיך, הוא לא נשבר.
חצי פרפר, חצי מלאך
חי לנצח בנפשו, בנפשי.
מוקדש
לבייבי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.