הימים עוברים, אך אותה תמונה נשארת.
אושר פנימי, של עוד תקופה חולפת.
הזמן לא מפסיק לרוץ קדימה
ורק אני נעצר במקום.
השנייה שחלפה לה קודם.
בחיים כבר לא תחזור.
ושעה שלמה שאת שוכבת כאן לידי,
תנצור לי תקופה שלמה בזיכרון.
עד כמה שארצה להחזיר את הזמן אחורה,
השניות יטפטפו כמו טיפות בגשם.
עד מתי אבין שהחיים קצרים,
בכדי לחלום הרבה.
ואדע אני שבעצם להיות איתך,
זה מה שאני רוצה.
בעולם של חלומות אני שבוי
ובעולם של מציאות את חיה.
וכשחלומי יום אחד יתגשם,
אז אולי אתחיל לחיות בעולמך.

עולם של מציאות...