מישהו עשה לי ניקיון שם בראש ובבית החזה.
פינה את הכבסים - צלילים לצד מילים -
שתלו סדורים על מיתרי רגש.
טאטא את המחשבות, זרק את כל הזבל
שטף את העצבות
והותיר חללי ענק מרופדים בריק ודממה -
אפילו הד תובנה בם לא נשמע,
גם לא תקתוק של זמן שמזמן יצא לשוטט אי שם.
העייפות קיבעה מבטה בשלט "חדרי ניתוח".
דבר לא זע עד שצלצול טלפון פילח את התודעה
וקולי ענה: לא הוא עוד לא יצא...
YP
15/9/2003
מכתם שהבאתי כאן, כי אין מקום אחר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.