[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מילה סתיו
/
רסיסים

מנסה לאסוף את שבריו מהרצפה, אבל תמיד יש עוד רסיסים. תמיד,
אין בזה אפס. תמיד ברגע שנדמה לי שסיימתי לנקות אחריו, אני
מסתכלת למטה. שברים קטנים מנצנצים. ס'עמק. כמו זכוכיות, קטנות.
שוב מתחילה לאסוף. ולפעמים, ברגע שלא נזהרתי, אני מועדת ומפילה
אותו שוב. ושוב אוספת שברים מהרצפה. ושוב הרסיסים הקטנים
בורחים לי. ס'עמ-אמא שלהם.
כל כך יפים, הרסיסים הקטנים האלה. משתקפים בשמש ונראים כמו
מיליון שמשות קטנות. הרסיסים שלו מחייכים אלי, זוהרים. והדמעות
שלו מנצנצות תחת מיליון השמשות הקטנות. זה פשוט יפהפה. ויש
שמשות ויש דמעות, והן יוצרות ביחד מיליון קשתות. זה מדהים. מי
שלא ראה גבר שבור, בוכה ומנצנץ, לא ראה יופי מימיו.
יש לי רסיסים ביד ואני מנסה להדביק אותם יחד. מרטיבה עם קצת
רוק, ומחברת. מלקקת ומדביקה, מדביקה ומלקקת. ויש לו טעם מלוח
מהדמעות ומתוק מהקשתות וגם טעם חריף של הגבר שהיה פעם, לפני
שנשבר ככה לרסיסים, ואני התחלתי לאסוף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כבוד הרב בכבוד
הרב, מאיזה עדה
אתה?


הבאבא בן אריה
מחפש עמיתים
ונזהר מאויבים


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/10/03 12:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מילה סתיו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה