כבר שמעתי את המילים הנ"ל אלפי פעמים,
וצחקתי בפניך באומרי אלו סתם מילים.
לא הצלחתי להאמין לרגש הטהור,
באהבה שהגשת לי לא הצלחתי לבחור.
וניסיתי, תאמין לי שזה לא קל,
הרוחות שעודן רודפות מהעבר.
ואתה רק בן אדם ומותר לך לטעות,
אך כבר אין לי כח לכל אותן האכזבות.
אז אתה אומר אני אוהב,
ולאבד אהוב זה כ"כ כואב.
ובכל זאת הולכת שולל,
מאמינה למילותיך מפקירה את עצמי ליד המזל.
או בעצם הן ידיך שלך,
כ"כ נעים להרגיש אהובתך.
ושוב מתחננת אל תיתן לי ליפול,
בבקשה לאהוב אותי אל תחדול.
אך הרגש לא מבטיח דבר,
מי יודע באיזה בחורה תתאהב כבר מחר?
ובנתיים אתה איתי ואני מלאה בחששות,
המילים הן גדולות ועודני מפתחת רגשות.
הדמעות הן של סירוב להיפגע אחרי הכל,
מעבר לתמונה לראות אתה אינך יכול.
ולאמר את האמת אין כאן כל אשמים,
מחבקת אותך אך בסתר סופרת את הימים.
עד הרגע בו תאמר לי שהכל בך תם,
שהרגש שהיה כבר איננו עוד קיים.
ובסוף הפחדים מהעבר הם שיובילו לפרידה,
מלאה בפחדים אבל אני לא היחידה!!!
ובכל זאת אני איתך כי בחרתי לנסות,
אז אנחנו יחד, מצפים לבאות!!!