קומי התעוררי ילדתי הקטנה, התמימה ונפלאה.
הקיצי משנתך שטופת ההזיות
על מוות וסוף לחיים נפלאים,
לא יכול להיות שאותי תשאירי לבן פנים
שכוב בתוך ארון מלא גוונים, של פרחים אדומים לבנים יפים.
מדוע אתם עומדים מדוע אתם מעלי עומדים מתים חיים, מעלי נשיקות
שולחים, ההיתכן שאתם נוסעים ואותי משאירים?
חושך,
רגבי אדמה אותי מכסים, את יופייך הם מסתירים,
אל תעזביני ילדתי הנפלאה, בואי איתי נחייה עם מלאכים צחורים.
מים מלוחים אותי שוטפים, דמעות של מלאכים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.