רגשות מנוגדים.
איך היא שנאה רגשות מנוגדים...
"למה בכל פעם מחדש, כמו שעון, אני חייבת לבכות או להיפגע מסתם
שטויות שאנשים אמרו?" היא רצתה להתאבד.
היא לא תבצע את זה, אבל היו לה רגעים שבהם היא פשוט ייחלה
למוות.
זה לא שהיו לה חיים לא טובים - להפך, היא היתה ברת מזל.
                                     
היה בה כוח עצום שלא היה נראה לעין רגילה. לא כל אחד ידע
מי היא באמת. היא היתה כמו פיה טובה, כמו קוסמת מהאגדות,
שרצתה להפוך את העולם לעולם טוב יותר, ולעזור לחלשים...
אך היה בה משהו שהיא לא השלימה איתו. משהו שתמיד איים עליה.
משהו שאיים לכלוא אותה בתוך כלא אפל לנצח.
משהו כפוי טובה. משהו נבזה. משהו שכמעט מצליח לשלוט בה.
שיכל להרוס אותה. משהו...מרושע.
                                                   
היא ישבה לבדה, בחדר החשוך וקיוותה לנס. למשהו שיושיע אותה.
היא היתה רעה היום. יותר מאשר תמיד. היא רצתה שכל האנשים
בחייה
יעופו לה מהעיניים. היא רצתה להגיד לכולם שיעזבו אותה בשקט!
היא רצתה לקלל את כולם. להגיד לכולם: "תלכו לעזאזל!"
היא שנאה את עצמה על שהיא הרגישה כך.
היא שנאה את כולם.
היא שנאה את העולם.
                                 
לבסוף אחרי זמן שנראה כמו נצח,
היא נרגעה.
היא חשבה:
"איך זה שיש בי כאלה ניגודים?"
מצד אחד רחמנות
מצד שני אכזריות?
איך זה שיש טוב ורע
האם אין פה ברירה?
לא היו לה תשובות...
והיא נותרה ללא מענה
עד שהבוקר יעלה...