שקרים, שקרים, שקרים...
אני פאקינג חיה בשקר! מצד שני, מי לא?...
כולנו משקרים מדיי פעם שקר קטן, שקר גדול, שקר לבן
ולפעמים שקר שהורס הכול.
מי יודע איפה הגבול, מתי זה בסדר ומתי זה פסול?
הרי כמו שאמרתי, כולם משקרים אפילו אם זה פוגע באחרים.
מי שיגיד שהוא בחיים לא משקר הוא השקרן הכי גדול!!!
למי בעצם אנחנו משקרים? לאנשים שאנחנו שונאים או לאלו שאנחנו
אוהבים?
שיקרתי בקטנה, זה אומר שאני בנאדם רע?
אנחנו משקרים כל יום, זה אומר שנגמור בגהינום?
אנחנו שונאים שמשקרים לנו אבל במחשבה שניה אנחנו גם לא תמיד
אומרים את האמת...
מה בסך-הכול ביקשתי? שלא ישקרו לי... זו בקשה כזו גדולה?
כנראה שכן כי היא לא מתגשמת...
חשבתי שאושר בא עם יושר, מישהו יכול לומר לי אחרת?
ומניין לי שהוא לא משקר?
אם לא היינו משקרים, יכול להיות שהיינו מושלמים, ולזה אלוהים
לא היה מסכים!
לעזאזל, למה הכול צריך להיות לנו מסובך בחיים?!
טוב, אף אחד לא אמר שזה יהיה קל, ואם כן, אז שיקרו לכם...