"יאללה חנן, סיימתי ת'משמרת שלי, מחר אני מאחרת קצת, יש לי
פגישה באיזה שהוא מקום."
עלאק....זה לא פגישה, זה זיון. זיון בלי משמעות.
פותחת את רגליי. בשביל מה?! גבר זר נכנס בינייהן,מלטף אותי
ונוגע.
בשביל 200 שקל מסריחים, תענוג של שעה. לא בשבילי, אבל אני
חייבת כסף.חשבתי.


"הלו? מה המצב יניב?! אצלי הכל אחלה. מתמודדים.
נפגשים היום אתה זוכר..כן כן בטח- ב12 בצהריים בדיוק.
אוקיי..ביי מותק"
במרדף אחר האהבה אני מחפשת חלקי אושר בין לבין.
יניב עושה לי את זה. עם כל העבודה הקשה, הזיונים והתיסכולים,
יניב מחלץ אותי מכל מרדף.
אני נשבעת שעוד נתחתן, ואני אעזוב את המועדון המסריח של חנן
ואת הבית זונות הזה שגורם לי בחילה כל פעם מחדש.


"מה להזמין בבקשה?" - "בינתיים כלום, תודה"
"חנן, אני הולכת הביתה, אני לא מרגישה טוב, אני חייבת לנוח,
שקארין תעשה הזמנה לשולחן 8"
-"טוב, ביי.. תרגישי טוב הא.."


"מלי, היי זו עידית. תגידי, מה את עושה?"
-" אני כרגע חזרתי ממסיבת סיום של הילדה בגן, אני לי כבר
כוחות. אני בדרך לאמא שלי, למה?"
אני שומעת אותה צועקת בדיבורית, והילדה הקטנה שלה שרה שירי
ילדים באוטו מאחור.
"סתם..אני לא מרגישה טוב, בא לך לעשות סיבוב? לשבת איפשהו?"
-"כן, למה לא?! איפה את? אני אאסוף אותך עוד חצי שעה.."
"בבית, אני אכנס להתקלח בינתיים, ביי"
אוף...חצי נחמה!


אם לא הייתי פחדנית מדי, כבר מזמן לא הייתי בחיים המסריחים
האלו.
אולי אני אברח לאנשהו..אבל לאן בדיוק, ועם איזה כסף...
סתם.