New Stage - Go To Main Page


למה כולם שונאים אותי?

זו השאלה. על מנת לענות עליה היטב, אחלק את השאלה לארבעה
חלקים.

אותי: אותי. את האדם שהוא אני. מושא שנאתה של הסביבה. מטרה
נייחת לחיצי שיטנה.

כולם: הייתי מבין את הילדים בכיתה. יש להם תפקיד, האינסטינקט
החייתי שלהם מצווה עליהם לשנוא אותי. אני לא איתם- מכאן אני
נגדם. אבל למה ההורים שלי שונאים אותי?

סעיף ביניים: האם ההורים שלי שונאים אותי?
תשובה: כן.

ההורים שלי שונאים אותי. הם לא יודו בכך (אולי כן), אבל
העובדות מדברות בעד עצמן. אני לא מספיק בלונדיני כמו אחותי ,
אני לא מספיק גבר כמו אבא, אני לא מספיק חכם כמו אמא. אני
כשלון, אני מודע לכך, אבל למה לשנוא? אפשר רק לא לחבב...

שונאים: מכאן אנו מגיעים אל רגש השנאה. אותו רגש שמניע כמה
מ'חבריי' לשכבה להעביר את זמנם בהבעת דעתם עלי בצורה פיסית ולא
למשל, במשחק הכדורגל האהוב כל כך על רבים מהם.

למה: מילה זו מעידה לכאורה על קיומו, נניח, של צדק אלוהי
שמעניש אותי, כנראה שבעצם קיומי העלוב הוא אצבע מאשימה כלפי
האל.
יש לי מבטא מצחיק, אני קטן גוף, אני לא יכול להחזיר. זו הסיבה
ל"למה". ה"למה" של ההורים הובהר בסעיף הביניים.

בשבוע הבא: כיצד קפצתי מן החלון ולא שרדתי את הנפילה



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/5/01 13:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארתור פארסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה