בדממת הליל המלבלב
מתגנבת בלאט לתוככי הלב
רוח קרירה מצמררת
נפש פצועה מקררת...
כל כך תמימה היתה בתחילה...
האמינה בתום לכל מילה
עם הזמן... שחקה...
נרמשה... נדחקה....
מצפה בכליון עיניים למחר...
אשר ישנה את העבר
עבר כה נסער, שלא חסך בדבר...
כמהה לעתיד... הנסתר תמיד... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.