יום אחד נתפוס - הקירות האלה
לא באמת
בנינו אותם בראש, בלב
מלבנים של דמיון, גאווה ופחד

יגיע יום נפתח הצוהר
נפקח עיניים
נהיה שלמים
והכול במקום הנכון.

לעת עתה
תעלות הניקוז מתמלאות
טיפות של גשם
השמיים קרבים אלינו
השמיים מרכינים ראש.

עד אז
נמשיך לדשדש בעצמנו

"פרויקט" משותף עם הדס שלו, שהתחיל מתוך המשפט הבא:

יום אחד נתפוס שהקירות האלה לא באמת
שאנחנו בנינו אותם בראש או בלב מלבנים של דמיון גאווה ופחד

מבלי לדעת מה השני כותב - כל אחד לקח את זה לכיוון שלו...
החצי השני : http://stage.co.il/Stories/234688

ותודה לתותי שדה על העזרה בעריכת השיר