דרור לוי / שלהי קיץ |
מטר ציפורים ניתך מן הצפון
והאגסים כוססים את עליהם בציפייה.
מתיקות דרוכה מטפסת על קירות הסלע
של הנשמה, והשקט כורה בנו חללים
מטפטפי סוד.
בוץ הארמונות מתמוסס לאיטו,
מתגנב אל האסמים ואל עליות הגג.
עדרי הסוסים מובלים כעת אל עמקים
של ודאות ירוקה.
אם תישאר החורף, אשיר לך את
מתק האגס ואת אויר הבוקר בהרים.
עשן הארובה המסתלסל יתרגם
ביד רועדת את מוצקות הקיץ
לטבעות ספק כחולות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|